Functional-Nutrition.co.il תזונה פונקציונלית - סלק כמזון פונקציונלי בתהליכי דטוקסיפיקציה

          סמינר לקהל הרחב שוחר הבריאות      
  סמינר בריאות העצם   דיאטת סלק (סמינר)  דיאטת סלק למטפלים   סמינר לחיזוק מערכת החיסון           קורס למטפלים       סמינר לקהל הרחב
                                                                                                      

 

אכניצאה ואשולציה בגן המרכז לתזונה פונקציונלית




אכניצאה פורחת בגן הטיפולי

Google

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape


דף הבית >> מאמרים מקצועיים ומחקרים >> סלק כמזון פונקציונלי בתהליכי דטוקסיפיקציה
 
 
 

סלק כמזון פונקציונלי בתהליכי דטוקסיפיקציה - "ניקוי גוף" / "ניקוי כבד"

מאת: ד"ר יוסי שבח PhD, RNa, MIHA נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא
מאמר זה פורסם לראשונה ב"קול הצמחים" - כתב העת של העמותה הישראלית לצמחי מרפא.

הקדמה: סלק כמזון פונקציונלי 

לסלק כמזון פונקציונלי טבעי חשיבות רבה ברפואה הטבעית בכלל ובתחום הנטורופתיה בפרט. הסלק הוא חלק בלתי נפרד מתזונתם של שוחרי הבריאות בכלל ובקרב אסכולות הצמחונות והטבעונות בפרט.

סלק מצוי (Beta vulgaris) נמנה על משפחת הסלקיים ומוצאו באזור הים התיכון. הוא מפתח שושנת עלים ושורש מעובה המשמשים למאכל, טריים ומבושלים, ונפוצים מאוד במטבחים שונים ברחבי העולם.

בנטורופתיה נפוץ מאוד השימוש במיץ סלק. נהוג לשתות אותו כפי שהוא או במשולב עם ירקות ופירות נוספים, ובפרט בשילוב עם גזר וכרפס (סלרי). השילוב הזה מקובל ב"דיאטת מיצים"* ומשמש בעיקר בתהליכי דטוקסיפיקציה ("ניקוי גוף"** או "ניקוי כבד"***).



 
** ניקוי גוף
דטוקסיפיקציה (detoxification) פירושה סילוק רעלים או בתרגום חופשי ניקוי הגוף מרעלים.
המושג/התהליך "ניקוי גוף" או "ניקוי כבד" מקובל מאוד בגישות השונות ברפואה הטבעית. השימוש במילה "ניקוי" הוא אמנם מטפורי, אך יש בו היגיון.
להלן ההסבר והרציונל בטכניקה טיפולית זו:
* בתהליך "ניקוי גוף" ובפרט בשלב הראשון לטיפול, התפריט מצומצם ולרוב כולל רכיב מזון אחד, היפואלרגני.
* אכילת מזון היפואלרגני שמקורו בצומח, מונעת תגובות חיסוניות ובעיות בריאותיות הקשורות לכך. רבות מהמחלות המערביות קשורות לתהליכים דלקתיים ולאי סבילות למזונות רבים.
* אכילת מזון פשוט, בלתי מתועש, נטול צבעי מאכל, חומרי טעם וריח וחומרים משמרים. כימיקלים מלאכותיים אלו במזון מהווים גורמי סיכון בריאותי, והיעדרם מפחית את הסיכון. חזרה להקדמה

 
***"ניקוי כבד"
  • בדיאטות אלו "מנקים" מהתפריט גם רכיבי מזון עתירי שומן צמחי מוקשה ושומן טרנס, מלח, סוכר ועוד, הידועים כגורמי סיכון לבעיות בריאות שונות.
  • "תפריט נקי" זה חוסך מהכבד את הצורך ואת המשאבים הדרושים לנטרול כימיקלים בעייתיים. העומס על הכבד פוחת ויכולתו התפקודית עולה – מכאן השימוש במונח "ניקוי כבד".
  • בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת באבחון כבד שומני באוכלוסיה, עובדה שלרוב מלוּוה בעלייה ברמות אנזימי הכבד ומעידה על פגיעה בתפקוד הכבד.
  • צמחי מרפא מסוימים או מזונות פונקציונליים כדוגמת סלק אדום מסייעים בהפחתת רמות גבוהות של אנזימי כבד – עובדה נוספת התורמת לשימוש במונח "ניקוי כבד".
  • הרפואה הטבעית מייחסת חשיבות רבה לעידוד תפקוד מיטבי של הכבד. זהו הבסיס הטיפולי ברבות מהמחלות הכרוניות.


ניקוי פסיבי וניקוי אקטיבי
את תהליך הניקוי אני נוהג לחלק לניקוי פסיבי וניקוי אקטיבי, מאחר שיש הבדל מהותי בין השניים.

ניקוי פסיבי הוא למעשה הרחקת מזונות ומשקאות הגורמים או קשורים להתהוות תופעות כגון אלרגיות, אי סבילות ודלקת, וכן כאלו המכילים מגוון חומרים בלתי רצויים הפוגעים בבריאות, כגון כימיקלים מלאכותיים (חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח).

ניקוי אקטיבי כולל שימוש במזונות פונקציונליים כגון שורש סלק או צמחי מרפא כגון שורש שינן רפואי, לצורך עידוד אקטיבי של מנגנונים טבעיים בגוף האחראים על נטרול וסילוק רעלים.

דטוקסיפיקציה - "ניקוי גוף" / "ניקוי כבד"

(Pizzorno & Murray 1999)
המערכות העיקריות המשתתפות בתהליך הדטוקסיפיקציה כוללות את הכבד, המעיים והכליות (רעלים רבים מופרשים מהכליות דרך השתן, לאחר שהפכו למסיסי מים ע"י הכבד).

חשוב לציין כי גם העור נוטל חלק בתהליכי דטוקסיפיקציה, ובאמצעות הזיעה מורחקים מהגוף רעלנים שונים.

הכבד

הכבד מנטרל מגוון רחב של כימיקלים רעילים הנוצרים בגוף או כאלו המגיעים מן החוץ, כדוגמת הורמונים ומולקולות דלקתיות הנוצרות בגוף, רעלני חיידקים המגיעים אל הדם דרך המעיים, או רעלים המצויים במזונות, במשקאות ובאוויר.

הכבד מסנן את הדם במטרה לסלק ממנו רעלים. הרעלים עוברים תהליכי נטרול ע"י פעילות אנזימטית ייעודית, המאפשרת את סילוקם בנתיבים שונים. רעלים מסיסי שומן מסולקים באמצעות מיצי המרה. רעלים מסיסי מים מסולקים באמצעות מערכת השתן.

ציר כבד-מעיים

מיצי המרה, המשמשים כנשאים של הרעלים, מופרשים אל המעיים, נספחים אל הסיבים התזונתיים המצויים במעיים ומופרשים החוצה בצואה.

תזונה דלה בסיבים תזונתיים תוביל להפרשה מופחתת של הרעלים ולספיגה חוזרת שלהם מהמעי. הנזק שבספיגה חוזרת זו יכול להיות מועצם ע"י חיידקי המעי, שיכולים לשנות רעלים אלו לצורה מזיקה יותר.

פעילות אנזימטית ייעודית

הפעילות האנזימטית הייעודית נחלקת לשניים: אנזימי השלב הראשון ואנזימי השלב השני.

אנזימי השלב הראשון יכולים לנטרל באופן ישיר את הרעלים או לחלופין ליצור בהם שינוי ולהפוך אותם לצורות ביניים המכינות אותם לנטרול ע"י אנזימי השלב השני.
מכלול קבוצת אנזימי השלב הראשון נקרא ציטוכרום P450.

בתהליך הדטוקסיפיקציה של ציטוכרום P450 נוצרים רדיקלים חופשיים העלולים לפגוע בכבד, ולכן נוכחות של נוגדי חמצון בכבד הכרחית להגנה עליו מפני תוצריו המזיקים. נוגד החמצון החשוב ביותר לנטרול רדיקלים חופשיים אלו הוא גלוטתיון.

גלוטתיון

גלוטתיון הוא טריפפטיד המורכב מ–3 חומצות אמינו (חומצה גלוטמית, ציסטאין וגליצין).

בנוסף להשפעתו כנוגד חמצון, הגלוטתיון משתתף בתהליך הדטוקסיפיקציה של אנזימי השלב השני. בתהליך זה הגלוטתיון נקשר אל רעלים, הופך אותם למסיסי מים ומאפשר את הפרשתם דרך הכליות.

הרחקת רעלים מסיסי שומן, ובפרט מתכות רעילות כגון כספית ועופרת, תלויה בכמויות נאותות של גלוטתיון.

הפעילות המשולבת של גלוטתיון בתהליך הדטוקסיפיקציה, וההגנה מפני רדיקלים חופשיים, הופכת אותו לאחד הרכיבים החשובים ביותר בתאי הגוף. כמו כן, מחסור בו גורם לפגיעה חמורה בכבד ובתפקודו.

אנזימים הקשורים לגלוטתיון ולדטוקסיפיקציה

גלוטתיון פראוקסידאז הוא אנזים נוגד חמצון, הזקוק לגלוטתיון לצורך פעילותו.

האנזים גלוטתיון טראנספראז מפרק את החיבור בין גלוטתיון לבין תוצרי הפעילות הרעילים של ציטוכרום P450. בפעולתו זו הוא משנה את התוצרים הרעילים, הופך אותם לרעילים פחות ולמסיסים יותר להפרשה (Shils et al. 1999). 

סלק ומנגנוני דטוקסיפיקציה - "ניקוי גוף" / "ניקוי כבד"

כאמור, לכבד ולמעיים תפקיד מפתח בתהליכי דטוקסיפקציה, ולכן חלק עיקרי מהאסטרטגיה הטיפולית בדטוקסיפיקציה מתמקד בשיפור תפקוד הכבד ובשיפור מנגנון הפרשת הצואה.

כאשר קיימת עצירות, מנתבת הנטורופתיה את מירב המשאבים הטיפוליים לפתרון הבעיה. פינוי סדיר של הצואה חיוני - זו דרכו העיקרית של הגוף לסלק חומרי לוואי שנוצרו, הן במערכת העיכול והן בכבד.

סלק אדום משמש בנטורופתיה לטיפול במצבי עצירות. הוא נחשב למשפר את תפקוד הכבד, מרכך צואה וממריץ הפרשת צואה.

שלושה מרכיבים בסלק האדום קשורים לתהליכי דטוקסיפיקציה: בטאלאינים, סיבי סלק ובטאין (טרימתילגליצין).

בטאלאינים (betalains), הפיגמנטים של הסלק

בטאלאינים הם קבוצת פיטוכימיקלים מהחשובים ביותר בסלק, ולהם מיוחסות רבות מהשפעותיו הבריאותיות של הסלק.

בטאלאינים הם פיגמנטים (צבענים) המצויים בסלק ונחלקים לשתי קבוצות:

בטאציאנינים (betacyanines)

פיגמנטים בגוון אדום-סגול;

העיקרי ביניהם הוא בטאנין (betanin), ובנוסף אליו מצויים גם בטאנידין (betanidin) ואיזו-בטאנין (iso-betanin).

בטאקסאנתינים (betaxanthines)

פיגמנטים בגוון צהוב-כתום;

העיקרי ביניהם הוא וולגקסאנטין 1 (vulgaxanthin 1), ובנוסף אליו מצויים גם וולגקסאנטין 2 וחומצה בטאלאמית (betalamic acid).

בטאלאינים, סיבי סלק ובטאין נוטלים חלק בתהליך הדטוקסיפיקציה במנגנונים הבאים:
  • הגברת פעילות גלוטתיון (כאמור, הגלוטתיון חיוני לנטרול רדיקלים חופשיים הנוצרים בפעילות ציטוכרום P450 ולהגנה על הכבד מהשפעתם המזיקה). 
  • עידוד התחדשות תאי הכבד ושיפור תפקודו החיוני בדטוקסיפיקציה. 
  • הגברת הפרשת צואה. 

סלק, סיבי סלק, בטאלאינים ושיפור פעילות אנזימי הכבד

לבטאלאינים השפעה מגינה על הכבד, לרבות פעילותם כנוגדי חמצון, נוגדי דלקת ונוגדי סרטן (Georgiev et al. 2010).

במודל מחקרי בחולדות שהושרה בהן נזק כבדי, קבוצת הניסוי שקיבלה סלק בתזונה הציגה עלייה משמעותית באנזימים נוגדי החמצון בכבד: גלוטתיון פראוקסידאז וסופר אוקסיד דיסמוטאז. כמו כן הציגה עלייה בתכולת אבץ ונחושת, העשויה להגן על תאי הכבד מפני נזק חמצוני (רכיבים אלו נחוצים לתפקוד האנזים סופר אוקסיד דיסמוטאז). (Vali et al. 2007) 

מיץ סלק שניתן לחולדות הפחית אצלן עקה (stress) חמצונית. מיץ סלק שניתן לחולדות לפני גרימת העקה החמצונית, הוביל לשיקום חלקי של 35% בפעילות גלוטתיון פראוקסידאז ושל 66% בפעילות גלוטתיון רדוקטאז. (Kujawaska et al. 2009) (גלוטתיון רדוקטאז ממיר גלוטתיון מחומצן לצורה הפעילה של גלוטתיון, הפועל כנוגד חמצון, ולכן פעילותו חיונית).

חולדות שקיבלו דימתילהידרזין (dimethylhydrazine) להשראת סרטן מעי גס, הוזנו בדיאטה שהכילה 15% סיבים שבודדו מסלק אדום (מתוכם 9% סיבים מסיסים). דיאטה זו הציגה השפעה נוגדת סרטן. בנוסף הוצגה עלייה בפעילות האנזים גלוטתיון טראנספראז. (Bobek et al. 2000)

סלק ובטאין - השפעה על הכבד

סלק משמש כטיפול תומך במחלות כבד ובכבד שומני (PDR 1999). בין המנגנונים ניתן לציין את הפעילות הליפוטרופית של בטאין (Saunders 1988a), המשפיעה על חילוף החומרים של שומנים ע"י המרצת צאייה או ע"י הפחתה של מאגרי השומן בכבד (Saunders 1988b).

בטאין משתתף במחזור המתילציה בתאי הכבד – הוא תורם קבוצת מתיל. פעילות זו מקדמת התחדשות של תאי כבד והפיכת טריגליצרידים לשומן בעל יכולת ניידות. כלומר, בטאין הוא  בעל פעילות הפטוטרופית (Weiss 1988). פעילות הפטוטרופית היא פעילות עם השפעה או זיקה מיוחדת לכבד (Saunders 1988c).

סיבי סלק ועצירות

במחקר בו ניתנו לחולדות סיבים ממקורות שונים ובהם סובין שיבולת שועל, סובין שיפון, סובין שעורה וסיבי סלק סוכר, נמצא כי רק סיבי סלק הסוכר הגדילו משמעותית את נפח הצואה, ובנוסף, הגבירו משמעותית הפרשת צואה בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה סיבים (Gallahar et al. 1992).

כלבים שהוסיפו למזונם 7.5% של ציפת סלק, הפרישו צואה רבה יותר בהשוואה לכלבים בקבוצת הביקורת. (Fahey 1992)

סיכום: סלק כמזון פונקציונלי בתהליכי דטוקסיפיקציה - "ניקוי גוף" / "ניקוי כבד"

ממצאי המחקרים שהוצגו לעיל נותנים תוקף מדעי לשימוש הנטורופתי המסורתי בסלק אדום בתהליכי דטוקסיפיקציה (ניקוי גוף / ניקוי כבד), בהיבטים של שיפור תפקוד הכבד, עידוד תהליכי דטוקסיפיקציה ופינוי טוב יותר של תוכן המעי הגס החוצה.

ניסיוני הטיפולי בשימוש בסלק מראה השפעה מיטיבה במצבים הקשורים לתפקוד הכבד, כגון רמות גבוהות של אנזימי כבד ויתר כולסטרול. כמו כן, צריכת סלק מסייעת לשיפור היציאות במצבי עצירות כבעיה בפני עצמה או כבעיה נלווית במצבים כגון אקנה ופסוריאזיס, לרבות שיפור מצב העור בבעיות אלו.


 
* "דיאטת מיצים"
דיאטת מיצים מבוססת על שתיית מיצי פירות וירקות כדוגמת סלק, בשילובים שונים. מיצים אלו מכילים בעיקר סוכרים כמקור אנרגיה ופיטוכימיקלים שונים המשפיעים על מנגנונים ביולוגיים בגוף, כגון עיכוב איקוזנואידים המעורבים בתהליכים דלקתיים.
כיום נפוץ שימוש שגוי במונח "צום מיצים" לתיאור "דיאטת מיצים", אך חשוב להבין כי "צום טיפולי" משמעותו היעדר מקורות אנרגיה (מזון או משקה) ושתיית מים בלבד. כלומר, תזונה מבוססת מיצים איננה "צום מיצים" כי אם "דיאטת מיצים", מאחר שהיא מספקת אנרגיה לגוף, כדוגמת סוכרים. חזרה להקדמה

הגבלה קלורית
* מחקרים בעכברים הראו כי הגבלה קלורית מעכבת התפתחות מחלות כרוניות ומאריכה את תוחלת החיים (Bruss et al. 2010).
* ההגבלה הקלורית לה מייחסים השפעות בריאותיות אינה כוללת תת-תזונה.
* לרוב, התפריט הנטורופתי מכיל פחות קלוריות מאשר התפריט המערבי הטיפוסי. הפחתת הקלוריות נובעת בעיקר (אך לא רק) מהימנעות או מהפחתה של מזונות ומשקאות עתירי קלוריות, כדוגמת חטיפים פיקנטיים, ממתקים ומשקאות ממותקים, המכילים שומנים ו/או סוכרים בריכוז גבוה.


 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
 
 



 





[Top]

תנאי שימוש דף הבית אודות תזונה פונקציונלית סיפורי מסע מאמרים מקצועיים כתבות צמחי מרפא מתכונים כתבו אלינו המרפאה - המרכז הטיפולי 
ניוזלטר תזונה פונקציונלית ונטורופתיה פורום מטפלים מקצועי דיאטת השעורה קורסים וסדנאות למטפלים ולקהל הרחב

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©
אין לעשות שימוש פומבי או מסחרי כלשהו בתכני האתר, כולל אך לא רק, העתקה, תקצור, שכפול, פרסום, הוצאה לאור, הכנסת שינויים, מכירה, הפצה או הצגה.
החומר המופיע באתר ניתן להורדה ולשימוש אישי בתנאי שישמרו זכויות היוצרים.

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

לייבסיטי - בניית אתרים