תזונה פונקציונלית - השפעת כורכום, כורכומין וכורכומינואידים בהפרעות מנטליות ובהפרעות נוירולוגיות

Functional-Nutrition.co.il

המרכז הישראלי לתזונה פונקציונלית ונטורופתיה


                 


 







אכניצאה פורחת בגן הטיפולי

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

אכניצאה ואשולציה בגן המרכז לתזונה פונקציונלית

דף הבית >> תזונה פונקציונלית >> מאמרים מקצועיים ומחקרים >> השפעת כורכום, כורכומין וכורכומינואידים בהפרעות מנטליות ובהפרעות נוירולוגיות

השפעת כורכום, כורכומין וכורכומינואידים בהפרעות מנטליות ובהפרעות נוירולוגיות

תוכן עניינים

הקדמה

במהלך העשור האחרון, כורכום ותכשירים שונים מבוססי כורכום, תפסו מקום של חשוב בתחום השמירה על הבריאות, הן כמניעה והן כטיפול תומך בחוליים שונים.
בין מוצרי הכורכום השונים ניתן למנות כורכום טרי, אבקת כורכום יבש, תמציות כורכום נוזליות, כמוסות המכילות אבקת כורכום יבש, כמוסות כורכומין וכמוסות כורכומינואידים.

השימוש המודרני בכורכום מתבסס על השימוש ברפואות מסורתיות כגון רפואה סינית ורפואה איורוודית, ונתמך בביסוס מחקרי.

מחקרים שונים על כורכום ורכיביו הציגו השפעות נוגדות דלקת ונוגדות סרטן ועקב כך נעשה שימוש בו במצבים דלקתיים שונים כגון מחלות מעי דלקתיות, דלקת מפרקים מסוגים שונים וטיפול תומך בחולי סרטן.

המחקרים השונים שנערכו על כורכום ומרכיביו הציגו השפעות בריאותיות שונות על הגוף כולו, על תאים, רקמות, איברים ומערכות גוף שונות. בין ההשפעות נמנות פעילות נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, נוגדת חיידקים, נוגדת שומני דם, נוגדת יתר לחץ דם, נוגדת גידול, נוגדת סרטן, נוגדת סוכרת, נוגדת פסוריאזיס, נוגדת קרישה, נוגדת פגיעה בכבד, נוגדת חום ועוד (Kulkarni & Dhir 2010)

אחד התחומים הפחות מדוברים שצוברים תאוצה מבחינת ביסוס מדעי ויישום טיפולי בכורכום וברכיביו השונים, הוא התחום המנטלי והנוירולוגי. מחקרים שונים הראו כי לכורכום, כורכומין וכורכומינואידים יש פוטנציאל מניעתי ואף טיפולי במצבים כגון דיכאון, חרדה, סטרס, טראומה, אלצהיימר, פרקינסון ועוד.

מאמר סקירה זה מציג לראשונה בישראל בצורה מקיפה את הידוע על השפעת כורכום ורכיביו בתחום המנטלי והנוירולוגי.

כורכומין והשפעה על דיכאון מג'ורי (Major depression)

(Kulkarni & Dhir 2010)
15%-20% מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון מג'ורי. דיכאון מג'ורי הוא הפרעה נוירולוגית המתאפיינת במצב רוח ירוד, הפחתת העניין בפעולות מהנות, ירידה או עליה במשקל, הפרעת שינה (מיעוט שעות שינה או ריבוי שעות שינה), עייפות או ירידה ברמת האנרגיה, תחושת חוסר ערך או תחושת אשמה, ירידה בריכוז ועליה בנטייה להתאבדות.

תרופות נוגדות דיכאון מקושרות למגוון רחב של תופעות לוואי ולכן יש חשיבות רבה למציאת חלופה יעילה ובטוחה לטיפול בדיכאון מג'ורי.

מחקרים במודלים בחיות הראו כי כורכומין פועל כנוגד דיכאון. על פי עדויות מחקריות, נראה כי אחד ממנגנוני הפעולה של כורכומין כנוגד דיכאון הוא עיכוב האנזים monoamine oxidase) MAO). כורכומין מעכב את פעילות שני האנזימיםMOA-A  ו – MOA-B.

מונואמין אוקסידאז (MAO) הוא אנזים המעורב בהפחתת רמות נוראפינפרין, סרטונין ודופמין. על ידי עיכוב פעולת האנזים מונואמין אוקסידאז, מגביר כורכומין את ריכוזם של נוירוטרנסמיטורים אלו בסינפסה ובצורה זו מאריך את זמן פעולתם.

בנוסף לכך, נמצא כי שילוב כורכומין עם תרופות נוגדות דיכאון, מייעל את השפעתן.

כורכומין העצים את השפעת התרופות נוגדות הדיכאון הבאות:
  • Fluoxetine מקבוצת SSRI (selective serotonin reuptake inhibitor)
  • Bupropion מקבוצת (dopamine reuptake inhibitor) DRI
  • Venlafaxine מקבוצת (dual reuptake inhibitor of serotonin and norepinephrine) SNRI

לעומת זאת, כורכומין לא העצים את השפעת התרופות נוגדות הדיכאון הבאות:
  • Desipramine  מקבוצת (tricyclic antidepressant and norepinephrine reuptake inhibitor)
  • Imipramine מקבוצת  (tricyclic antidepressant)
בהמשך לכך, בבדיקת רמות הנוירוטרנסנמיטורים במוחם של עכברים שקיבלו כורכומין, נראתה עליה ברמות סרוטונין ודופמין, אך לא ברמות נוראפינפרין.

מנגנוני פעולה המסבירים את השפעת כורכומין בדיכאון:
  • עיכוב פעילות האנזים monoamine oxidase) MAO)
  • ויסות פעילות סרוטונין ודופמין במוח
  • הגברת רמות גורמים נוירוטרופיים (neurotrophic factors), בפרט BDNF (brain derived neurotrophic factor). גורמים נוירוטרופיים הם חלבונים האחראיים על גדילה והישרדות נוירונים מתפתחים ועל תחזוקת נוירונים בוגרים
  • פעילות נוגדת דלקת
  • פעילות נוגדת חמצון

תמצית כורכום אלכוהולית ופעילות נוגדת דיכאון 

במחקר על עכברים נמצא כי תמצית אלכוהולית של כורכום שניתנה להם בבליעה במשך 21 יום, הפחיתה תסמיני דיכאון. תמצית הכורכום צמצמה את הירידה ברמות נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין, לרבות הגברת סנתוז מחדש של סרוטונין (serotonin turnover). בנוסף לכך, תמצית הכורכום הפחיתה את רמות גורם משחרר-קורטיקוטרופין (corticotropin-releasing factor = CRF) ואת רמות הקורטיזול בסרום (cortisol).

על פי תוצאות המחקר הסיקו החוקרים כי הפעילות נוגדת הדיכאון של תמצית הכורכום האלכוהולית באה לידי ביטוי דרך ויסות המערכת הנוירוכימיקלית והנוירואנדוקרינית (Xia et al, 2007).

 

הקשר בין גורם משחרר-קורטיקוטרופין (corticotropin-releasing factor = CRF) לבין דיכאון, חרדה והפרעות רגשיות נוספות

(Arborelius et al, 1999)
עקה (stress), בפרט בשלבים הראשונים של החיים כגון התעללות ונטישה בתקופת הילדות, קושרו לשכיחות גבוהה של הפרעות רגשיות וחרדה בבגרות.

גורם משחרר-קורטיקוטרופין (CRF) הוא פפטיד המורכב מ – 41 חומצות אמינו. גורם זה מתווך בתגובות אנדוקריניות, אוטונומיות והתנהגותיות, כתגובה לעקה (סטרס). כמו כן, במצבי דיכאון יש הפרשת יתר של גורם משחרר-קורטיקוטרופין. הפרשת יתר זו מקושרת לתסמינים האופייניים לדיכאון כגון הפרעה בשינה, הפרעה בתיאבון וירידה בחשק המיני.

גם סטרס אקוטי וגם סטרס כרוני, לרבות סטרס בשלבים הראשונים של החיים, מגבירים רמות גורם משחרר-קורטיקוטרופין (CRF).

בקרב חיות בוגרות, נמצא קשר בין CRF לבין התפתחות הפרעות חרדה, עקב עקה בגיל צעיר. כמו כן, רמות גבוהות של CRF במערכת העצבים המרכזית, נצפו בקרב מטופלים עם הפרעה אובססיבית כפייתית (obsessive compulsive disorder - OCD). בנוסף לכך, בקרב לוחמים ויטנאמים משוחררים הסובלים מהפרעת עקה פוסט טראומטית (post-traumatic stress disorder = PTSD) המתאפיינת בחרדה, פלאשבקים והתעוררות אוטונומית (autonomic arousal), נראו רמות גבוהות של CRF במערכת העצבים. גם בקרב מטופלים עם תסמונת טורט (Tourette’s syndrome)  נמצאו רמות גבוהות של CRF במערכת העצבים. גם בגמילה מאלכוהול המתאפיינת בחרדה ובהתעוררות סימפתטית (sympathetic arousal) נראו רמות גבוהות של CRF.

על פי ממצאי מחקרים, הסיקו החוקרים כי עיכוב פעולת גורם משחרר-קורטיקוטרופין (CRF), עשויה לסייע בטיפול בהפרעות במצב הרוח ובהפרעות חרדה.

 

גורם משחרר-קורטיקוטרופין (CRF) וציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל

בקרב יונקים, התגובה האנדוקרינית לעקה מתווכת דרך ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (hypothalamic–pituitary–adrenal = HPA axis). גם במהלך עקה, חלה עליה בייצור ובשחרור גורם משחרר-קורטיקוטרופין.

להלן שרשרת התגובות בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל בתגובה לעקה (stress):
  • היפותלמוס (hypothalamus): גורם משחרר-קורטיקוטרופין (CRF) מיוצר ומשוחרר מההיפותלמוס ועובר אל ההיפופיזה
  • היפופיזה (hypophysis): בהיפופיזה CRF גורם לשרשרת תגובות המובילה להשפעה ישירה על האדרנל ולשחרור פפטידים כגון הורמון אדרנוקורטיקוטרופין (adrenocorticotropin hormone = ACTH) המשפיע על קליפת האדרנל
  • קליפת האדרנל (adrenal cortex): בהמשך לשחרור הפפטידים מההיפופיזה, ACTH גורם בקליפת האדרנל לייצור ולשחרור גלוקוקורטיקואידים, בעיקר קורטיזול (cortisol) ביונקים עליונים וקורטיקוסטרון בחולדות (corticosterone)
  • הגלוקוקורטיקואידים שהופרשו מקליפת האדרנל, גורמים לפעילויות הבאות: 
    • הגברת גלוקוניאוגנזה (gluconeogenesis) 
    • הגברת ליפוליזה (lypolysis)
    • הגברת פרוטיאוליזה (proteolysis)
    • הגברת עמידות לאינסולין (insulin resistance)
    • הפחתת דלקת (inflammation)
  • ​אדרנל adrenal: גורם משחרר גורטיקוטרופין (CRF) משפיע ישירות על בלוטת האדרנל המייצרת ומפרישה אפינפרין (epinephrine) הגורם לפעילויות הבאות:
    • עלייה בלחץ הדם
    • עלייה בקצב הלב
    • עלייה ברמות הסוכר בדם
    • ירידה בזרימת הדם למערכת העיכול

כורכומין והשפעתו על נוירופתיה סוכרתית (Diabetic neuropathy)

(Kulkarni & Dhir 2010)
נוירופתיה סוכרתית היא סיבוך שכיח בקרב חולי סוכרת. 50% בקירוב מכלל חולי הסוכרת, יפתחו נזק עצבי בשלב כלשהוא של חייהם.

תסמיני נוירופתיה הסוכרתית כוללים כאב בעיקר בכפות רגליים וברגליים. בנוסף לכך, אובדן תחושת חום או קור, עווית שרירים, חוסר תחושה (תחושת הירדמות), עקצוץ ושריפה בגפיים (בעיקר בכפות רגליים) וחולשה.
רגישות מוגברת לכאב (hyperalgesia) היא מאפיין טיפוסי של נוירופתיה סוכרתית.

מתוצאות מחקר בעכברים סוכרתיים הסיקו החוקרים כי כורכומין הוא גורם המשפיע על הפחתת כאב (antinociceptive) ויכול לשמש כטיפול בכאב נוירופתי הנובע מסוכרת. העכברים בקבוצת המחקר קיבלה כורכומין בהזרקה תוך צפקית (intraperitonealy) וכעבור 4 שבועות נראתה הפחתה בסף הכאב בקבוצה זו לעומת קבוצת הביקורת. 

ההשפעה המטיבה של כורכומין על נוירופתיה סוכרתית מיוחסת לפעילות נוגדת הדלקת שלו. 

להלן מנגנוני הפעולה המשויכים לפעילות זו:
  • עיכוב יצירת (TNF-α)  tumor necrosis factor-alpha
  • עיכוב יצירת ניטריק אוקסיד (nitric oxide)
  • הפחתת רמות ניטריטים במוח
  • עיכוב יצירת אינטרלוקין-8 (interleukin-8 (IL-8))
  • עיכוב יצירת אינטרלוקין-1 בטא (interleukin-1β (IL-1β))

כורכומין והשפעתו על דיסקינזיה מאוחרת (Tardive dyskinesia) 

(Kulkarni & Dhir 2010)

דיסקינזיה מאוחרת היא הפרעה מטורית המופיעה עקב שימוש בתרופות נוגדות פסיכוזה.

דיסקינזיה מאוחרת מתאפיינת בתנועות חוזרות בלתי רצוניות באזור הפה והפנים, ובאצבעות הגפיים. ההפרעה יכולה להתבטא בעיוות הפנים, בהתבלטות הלשון ובעפעוף מהיר של העפעפיים. תנועות מהירות של הידיים והרגליים יכולות להופיע גם הן, לרבות תנועת אצבעות הנראות כנגינה על פסנתר בלתי נראה.

במודלים בחיות שקיבלו תרופה (haloperidol), כורכומין הפחית תסמיני דיסקינזיה באזור הפה והפנים. בנוסף לכך, שימוש בכורכומין טרום טיפול, גרם להיפוך תופעות נוספות שנבעו מהתרופה (haloperidol) כמו עליה בחמצון שומנים והפחתת רמות גלוטתיון (glutathione), סופר אוקסיד דיסמוטאז (superoxide dismutase) וקטלאז (catalase) באזורים שונים במוח.

מתוצאות המחקר, הסיקו החוקרים כי כורכומין יכול לשמש כטיפול יעיל בדיסקינזיה מאוחרת (טארדיב דיסקינזיה).

מנגנוני פעולה המסבירים את השפעת כורכומין בדיסקינזיה מאוחרת:
  • פעילות נוגדת דלקת
  • ויסות פעילות נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין במוח
  • ויסות מערכות הגנה נוגדות חמצון בגוף

כורכומין והפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder)

(Gazal et al, 2014)

הפרעה דו-קוטבית היא מחלה כרונית המתאפיינת בהופעה חוזרת של מאניה ודיכאון.

במחקר על מודל מאניה בחולדות נמצא כי מתן כורכומין לחולדות מנע את התגובה ההתנהגותית והפחית נזק חמצוני בהיפוקמפוס במוח.

לצורך השראת מודל המאניה בחולדות הן קיבלו ketamine הגורמת לתופעות המאפיינות מאניה, לרבות נזק חמצוני מאזור מסוים בקליפת המוח (prefrontal cortex). חשוב לציין כי הכורכום ניתן לחולדות כטיפול מקדים לפני שקיבלו ketamine. מינון הכורכום שניתן עמד על 20 ו - 50 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, למשך 14 יום.

מתוצאות המחקר הסיקו החוקרים כי כורכומין עשוי להיות בעל ערך בטיפול במחלה דו-קוטבית, בהפחתת הופעת אפיזודות של מאניה ובהפחתת הנזק החמצוני המקושר לשלב המאניה.

כורכום ופוטנציאל השפעה במחלת פרקינסון (Parkinson's disease)

(Mythri et al, 2011)

נוירודגנרציה (neurodegeneration)* במחלת פרקינסון מעורבים גורמים שונים כגון סטרס חמצוני ונזק למיטוכונדריה**.

במודל מחלת פרקינסון בעכברים, נמצא שצריכה קבועה של כורכום בתזונה מגינה על המוח מפני פגיעה בנוירונים העשויה להגן מפני תהליך ניווני שלהם.

הכורכום ניתן לעכברים כתוספת תזונתית בצורת תרחיף נוזלי למשך 3 חודשים.

*נוירודגנרציה (neurodegeneration): תהליך ניווני מתמשך של הנוירונים במוח המתבטא בפגיעה במבנה ובתפקוד הנוירונים. נוירודגנרציה מאפיינת מחלות הנקראות מחלות נוירודגנרטיביות (neurodegenerative diseases) כמו פרקינסון, אלצהיימר, הנטינגטון ו – ALS המכונה מחלת לו גריג או מחלת הנוירון המוטורי.

*מיטוכונדריה: אברון בתא האחראי על הפקת האנרגיה התאית.

כורכומין ומחלת אלצהיימר (Alzheimer's disease)

אלצהיימר היא מחלה נוירודגנרטיבית המתאפיינת בשקיעת בטא-עמילואיד. שקיעה זו מקושרת לרעלים עצביים, לנזק חמצוני ולדלקת של הנוירונים (Peng-xin et al, 2014).

מחקרים על כורכומין הראו כי הוא מעכב שקיעת עמילואיד ומאיץ עיכוב הצטברות של פלאק עמילואידי, המאפיינים את מחלת אלצהיימר.

בנוסף לכך, במחקר על מודל אלצהיימר בעכברים נמצא כי מתן כורכומין שיפר אצלם את הזיכרון המרחבי. הפרעה בזיכרון המרחבי, מהווה חלק מתסמיני מחלת אלצהיימר (Wang et al, 2013).


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
 
 


 



[Top]

תנאי שימוש דף הבית אודות תזונה פונקציונלית סיפורי מסע מאמרים מקצועיים כתבות צמחי מרפא מתכונים כתבו אלינו המרפאה - המרכז הטיפולי 
ניוזלטר תזונה פונקציונלית ונטורופתיה פורום מטפלים מקצועי דיאטת השעורה קורסים וסדנאות למטפלים ולקהל הרחב

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©
אין לעשות שימוש פומבי או מסחרי כלשהו בתכני האתר, כולל אך לא רק, העתקה, תקצור, שכפול, פרסום, הוצאה לאור, הכנסת שינויים, מכירה, הפצה או הצגה.
החומר המופיע באתר ניתן להורדה ולשימוש אישי בתנאי שישמרו זכויות היוצרים.

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

לייבסיטי - בניית אתרים