לאור המוניטין הרב שצבר אגוז המלך וממשיך לצבור, קיימת נטייה בקרב חלק מהציבור לצרוך אגוזי מלך כמקור בלעדי או כמעט בלעדי של אגוזים וזרעונים שומניים בתפריט.
השאלה היא האם להשאיר את אגוזי המלך כשחקן העיקרי או שישנם שחקנים נוספים שכדאי להכניס לתפריט שלנו? במיוחד לאור העובדה שאגוזי המלך מכילים ריכוז גבוה של אומגה 6, יחסית לאגוזים אחרים.
הרכב חומצות השומן הרב בלתי רוויות, כמותן ויחסיהן במקורות השומן בתזונה משחקים תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות.
באופן כללי ניתן לומר שחומצות שומן מקבוצת אומגה 6 מקדמות תהליכים דלקתיים ואילו חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 מעכבות תהליכים דלקתיים. לכן, מומלץ להמעיט בצריכת מזונות עתירי אומגה 6 ולהעדיף צריכת מזונות עתירי אומגה 3 שמכילים גם אומגה 6 אך שומרים על יחס בריאותי יותר.
זרעי פשתה, זרעי צ'יאה ואגוזי מלך נחשבים כמקורות לשומנים איכותיים הודות לנוכחות חומצה אלפא לינולנית השייכת לקבוצת אומגה 3.
עם זאת חשוב לדעת כי יש הבדל מהותי בין אגוזי מלך לזרעי פשתה וזרעי צ'יאה בהתייחס לכמות ויחס חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 ואומגה 6. להלן טבלת השוואה:
אומגה 3 מכלל השומנים
אומגה 6 מכלל השומנים
אגוזי מלך
14%
58%
זרעי פשתה
53%
12.5%
זרעי צ'יאה
57%
19%
הטענה כי אגוזי מלך מכילים ריכוז גבוה של אומגה 3 נכונה באופן יחסי כשמשווים אותם לשאר האגוזים והשקדים. לעומת זאת, ריכוז אומגה 3 בהם נמוך באופן יחסי כמשווים אותם לזרעי פשתה או לזרעי צ'יאה.
להעשרת התפריט במקורות צמחיים לחומצת שומן אומגה 3 מומלץ לאכול זרעי פשתה וזרעי צ'יאה המכילים את חומצות השומן בצורה מאוזנת יותר הכוללת ריכוז גבוה של אומגה 3 וריכוז נמוך יותר של אומגה 6.
חשוב לציין כי אגוזי מלך מכילים פיטוסטרולים וריכוז גבוה של נוגדי חמצון, כך שאין להבין מהכתוב כי יש להימנע מצריכת אגוזי מלך, אלא מומלץ לצרוך אותם בצורה מושכלת ומגוונת בין כלל האגוזים, השקדים והזרעונים השומניים בתפריט.
להרכב השומן בתפריט שלנו ישנה השפעה בין היתר במצבים כגון סוכרת, עודף שומנים בדם והסינדרום המטבולי, על כן שמתי על כך דגש כחלק מתוכנית הבריאות 'דיאטת שעורה'. בתוכנית זו אני מסביר בין היתר את ההשפעה שיש לשומנים במצבים אלו, וכיצד ניתן לשלב באופן מושכל מזונות שומניים ממקורות שונים.
