איך אגוזים, שקדים וחומצות שומן משפיעים על בריאות הלב?
מאת: יוסי שבח Ph.D, R.Na, נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא
כתבה זו פורסמה לראשונה במעריב nrg
ת.א. הופמן, בסיפורו המפורסם "מפצח האגוזים" מספר על הנסיכה פִּירְלִיפַּט שכושפה על ידי גברת עכברונית והדבר היחיד שהסיר ממנה את הכישוף הנורא היה אכילת אגוז נדיר וקשה פיצוח, "אגוז הקְּרַקַטוּק". אמנם לאגוזים בימינו אין את היכולות של אגוז הקְּרַקַטוּק, אך הם טומנים באמתחתם השפעות בריאותיות משמעותיות.
צריכת אגוזים על בסיס קבוע מקושרת להפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלת לב
שמן זית, אגוזים ושקדים מהווים את עיקר צריכת השומן בתפריט הים תיכוני ומהווים את אחד ממקדמי ההגנה מפני תחלואה ותמותה ממחלת לב באזור זה.
ההשפעה הבריאותית המיטיבה נובעת בין היתר מהרכב חומצות השומן במזונות אלו - ברוב האגוזים מצויות בריכוז גבוה חומצות שומן חד בלתי רוויות האופייניות גם לשמן הזית. באגוזים מצויים רכיבים נוספים שגם הם בעלי השפעה בריאותית בתחום מחלות הלב (כדוגמת פיטוסטרולים ומגנזיום).
אחוז חומצות השומן המיטיבות (החד בלתי רוויות) המצויות באגוזים, לרוב גבוה אך אינו זהה ביניהם.
להלן מדגם מייצג: מקדמיה ולוז [כ- 75%], שקדים וקשיו [כ-60%], פקאן ופיסטוק [כ-55%].
המלך ערום - אגוז המלך
מבין האגוזים שהוזכרו לעיל, אגוז המלך יוצא דופן מבחינת הרכב חומצות השומן שבו, מאחר והוא מכיל ריכוז נמוך מהחומצות השומן המיטיבות (החד בלתי רוויות) [כ-14%] ולעומת זאת, ריכוז גבוה של חומצות שומן רב בלתי רוויות מקבוצת אומגה 6 [כ-58%].
בתפריט המערבי השאיפה היא לצמצם את צריכת חומצות השומן מקבוצת אומגה 6 ולהגביר את צריכת חומצות השומן מקבוצת אומגה 3
מאחר וצריכה עודפת של חומצות שומן מקבוצת אומגה 6 מיוחסת למגוון מחלות המאפיינות את העולם המערבי. אין הדבר אומר כי צריך להימנע מאכילת אגוז המלך, אלא לאכול במידה ולגוון עם שאר האגוזים כי הרי ידועות תכונותיו הטובות הכוללות תכולה של חומצות שומן מקבוצת אומגה 3 (אמנם מועטה, אך גבוהה באופן יחסי לשאר האגוזים), ריכוז רב של נוגדי חמצון ומחקרים המאששים את השפעתו המטיבה בתחום בריאות הלב.
אגוז ברזיל וסלניום
אגוז ברזיל, שונה גם הוא ביחס חומצות השומן שבו הכוללות כ – 37% חד בלתי רוויות וכ – 31% אומגה 6, אך בעל יתרון משמעותי על פני שאר האגוזים הודות לריכוז העצום של סלניום המצוי בו. צריכת סלניום מקושרת להפחתת סיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים ואילו רמת סלניום נמוכה בדם, עלולה להוות גורם סיכון למחלת לב. 2 אגוזי ברזיל בגודל בינוני, מספקים כ – 100 מיקרוגרם סלניום. כמות זו עולה על ממוצע הצריכה היומית של סלניום באוכלוסיה. אכילת 3 – 4 אגוזי ברזיל בגודל בינוני, תספק כמות יומית נאותה של סלניום. חשוב לציין כי כמות עודפת של סלניום אינה מומלצת.
כיצד לבחור באגוזים אותם אנו קונים?
אגוזים כדוגמת אגוז המלך מגיעים לשולחננו בשתי צורות עיקריות, בלבוש טבעי או נטולי כל כסות. ככלל, מומלץ לקנות אגוזים על קליפתם הנוקשה והמגנה, מאחר וחלקו הפנימי של האגוז אינו נחשף לאור ומוגן מפני נזק חמצוני השומר על טריותו. חשוב לציין כי לעיתים, למרות הקליפה האגוזים אינם ראויים לאכילה עקב חדירת חרקים ו/או פגיעה בקליפת האגוז או כי האגוזים הם שארית מעונה קודמת ופשוט אינם טריים. במקרים אלו, מומלץ לקנות אגוזים קלופים ובתנאי שיהיו טריים במראם, ריחם וטעמם (לאגוזים מקולקלים יש טעם וריח מעופש אופייני). מומלץ לקנות במקומות בהם תחלופת הסחורה גבוהה.
מומלץ להמעיט באכילת אגוזים שקדים וגרעינים קלויים, מאחר והקלייה חושפת את חומצות השומן שבהם לחום הפוגע בהם
ככל שריכוז חומצות השומן הרב בלתי רוויות מקבוצת אומגה 6 גבוה יותר כדוגמת המצוי בגרעיני חמניות ודלעת, נזקי הקלייה גבוהים יותר בהשוואה לחומצות שומן החד בלתי רוויות שריכוזם גבוה באגוזים כגון מקדמיה. למרות שרוב האגוזים מכילים חומצות שומן חד בלתי רוויות העמידות לנזק חמצוני ברמה מסוימת, מומלץ להמעיט באכילת אגוזים קלויים ולהעדיף כאלו שלא עברו תהליך קלייה. כברירת מחדל, להעדיף כאלו שעברו קלייה חלקית ומבוקרת עלי פני קלייה ממושכת (ככל שצבע האגוז/שקד/גרעין שינה את צבעו לכהה יותר, הדבר אומר כי עבר קלייה ממושכת ו/או בטמפרטורה גבוהה מדי).
מה בנוגע לפיצוח גרעינים?
פיצוח גרעינים כגון חמניות, דלעת ואבטיח, מהווה חלק מתרבות האכילה הישראלית. נוהג זה טומן בחובו צריכה מוגברת של חומצות שומן רב בלתי רוויות מקבוצת אומגה 6 שכאמור רגישות לתהליכי חמצון במהלך הקלייה. חומצות שומן אלו מצויות באחוז גבוה בגרעינים [כ – 65% בגרעיני חמניות, כ – 60% בגרעיני אבטיח, כ – 45% בגרעיני דלעת]. מעבר להמלצה להמעיט באומגה 6, מומלץ להמעיט באכילת גרעינים קלויים. גם את הגרעינים אפשר לאכול ללא קלייה, או גם כאן להעדיף קלייה חלקית ומבוקרת.
לתת אגוזים למי שאין לו שיניים?
על פניו נראה כי חסרי שיניים מנועים מההנאה ומהתועלת שבאכילת האגוזים ועמיתיהם, אך לא כך הדבר. מבית סבתי זכורה לי שיטת "הבה ונתחכמה לו" בה נטחנו האגוזים לאבקה, לטובת חסרי השיניים, ובדרך כלל היו אלו הזקנים שנהנו מכך. מיותר לציין כי כילד, נהגתי לבצע "בדיקות איכות" מעמיקות למעדן זה שנקרא מַדְגוּג (שפירושו כתוש). כיום בנוסף לאפשרות טחינת האגוזים במטחנת תבלינים ביתית, ניתן להשיג בחנויות הטבע ממרחי אגוזים שונים.
ולסיכום - לקט עובדות מחקריות
-
צריכת אגוזים על בסיס קבוע מקושרת להפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלת לב.
-
אכילת אגוזים בתדירות של 1 – 4 פעמים בשבוע, הפחיתה ב– 25% בקירוב, את הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית.
-
אכילת אגוזים בתדירות של 5 פעמים בשבוע ויותר, הפחיתה ב – 50% בקירוב, את הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית.
-
אכילת אגוזים מפחיתה את הסיכון למחלת לב, גם אצל צמחונים וגם אצל אוכלי בשר.
-
למזונות עתירי חומצות שומן חד בלתי רוויות, יכולת מסוימת בהפחתת הסיכון לסרטן שד.
"קראו על אגוזים, שקדים, חומצות שומן ובריאות הלב"
© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©