תוך אלפית שנייה נפער פי בתדהמה למשך שניות ספורות. מבעד לפתח הכניסה של הגסט האוס בו התאכסנתי, ראיתי פיל ענק ומרהיב שפסע לאורך הרחוב הצר. הפיל היה צבעוני ומקושט ועל גבו רכב אדונו בביטחון ובגאווה.
הג'אמום (Jamoom) וחולה הסוכרת
נדהם מחוויית הפיל, פסעתי לאיטי לאורך הרחוב הראשי במיין בזאר. בשלב מסוים, עצרתי סמוך לבעל חנות משופם ומדושן שישב בחוץ ואכל משהו מתוך שקית העשויה עיתון (בהודו נהוג להכין שקיות נייר מעיתונים ישנים). בזמן שהתקרבתי, הגיע רוכל עם עגלה ועליה ערימת פירות טריים שזיהיתי כפירות הג'אמום. בעל החנות, שתאבונו נפתח, ביקש מנה נוספת מהרוכל, וזה בתורו, שקל במאזניים הישנות את כמות הפרי המבוקשת, הוסיף קמצוץ מלח הודי והגיש לבעל החנות. בשלב זה הזמנתי גם אני מנה והתחלתי לשוחח עם בעל החנות על דא ועל הא.
הג'אמום כמזון פונקציונלי
מתברר, כי בעל החנות סובל מסוכרת ולכן אוכל את פרי הג'אמום הידוע בהשפעתו המיטיבה במצבי סוכרת. ברפואת הצמחים, משמשים זרעי הג'אמום כמקור להכנת מיצויים שונים לטיפול בסוכרת. לפרי שצבעו סגול וצורתו דומה לענבים מאורכים, טעם מיוחד המשלב מתקתקות עדינה בשילוב תחושת עפיצות המוכרת מאכילת פירות בוסר. הג'אמום הוא אחד מהשמות ההודיים של הפרי וברפואת הצמחים המערבית ידוע בשמו האנגלי ג'אמבול (Jambul) ובשמו הבוטני סיזיגיון (Syzygium cumini).
