רימון הוא מזון בריא ועוצמתי הודות לערך התזונתי וליתרונות שלו. הוא אחד הפירות הנחקרים ביותר והקשר בין בריאות לצריכת הפרי השלם או מיץ רימון, הפכו אותו לפופולרי כל כך.
מחקרים על רימון נערכו על חלקי העץ השונים: פרי, קליפת פרי, פרחים, עלים וקליפת העץ.
הביסוס המחקרי הוביל לביקוש ולזמינות גבוהים של מיצויי רימון, הן המסורתיים כמו מיץ ורכז רימונים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמטבח המודרני, והן מיצויים מרוכזים המופיעים בתוספי תזונה.
אחד היתרונות המשמעותיים ברימון הוא העובדה שנערכו מחקרים קליניים בבני אדם עם תוצאות הנראות מבטיחות במצבים כגון מחלות לב וכלי דם, סוכרת וסרטן הערמונית.
כתב העת המדעי Foods פרסם מאמר סקירה על רימון, העשיר בתרכובות ביו-אקטיביות כמו פוליפנולים. פרי מיוחד ומלכותי זה, הראה יתרונות בריאותיים רבים, כגון פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת ומפחיתת יתר לחץ דם.
מיץ רימון
מיץ רימון הפך לשם דבר בתחום המשקאות הפונקציונלים והוא מככב בכל תפריט של בר מיצים, שם הוא נסחט במקום לקבלת משקה טעים להפליא ובעל צבע ארגמני עז.
מיץ רימון סחוט, מיוצר גם כמשקה מוכן בבקבוקים ונמכר ברשתות המזון, חנויות טבע ומסעדות.
מחקרים בתחומי בריאות שונים נעשו על המיץ והממצאים מצביעים על השפעות בריאותיות רבות, כפי שתוכלו לקרוא בסעיף יתרונות.
מיץ רימון סחוט טבעי הוא משקה מועדף על פני משקאות קלים. עם זאת, אנחנו ממליצים לאכול את הפרי כולל הזרעים, על פני שתיית המיץ.
ערך תזונתי
הערך התזונתי המקורב, בטבלה מתייחס ל – 100 גרם רימון טרי.
| מרכיבים | ערכים תזונתיים |
| קלוריות | 83 קק"ל |
| פחמימות | 19 גרם |
| חלבונים | 1.7 גרם |
| שומנים | 1.2 גרם |
| סיבים | 4 גרם |
| סוכרים | 13.7 גרם |
| אשלגן | 236 מ"ג |
| מגנזיום | 12 מ"ג |
| סידן | 10 מ"ג |
| זרחן | 36 מ"ג |
| ברזל | 0.3 מ"ג |
| ויטמין C | 10 מ"ג |
המידע בטבלה מבוסס על נתונים מה – USDA
יתרונות
היתרונות הבריאותיים, מיוחסים למיץ רימון ולתמציות שמקורם בפרי:
- פעילות נוגדת חמצון
- פעילות נוגדת דלקת
- פעילות נוגדת יתר לחץ דם
- השפעה נוגדת טרשת עורקים
- עיכוב אגרגציית טסיות דם (דילול דם)
- פעילות נוגדת סרטן
- השפעה נוגדת דלקת של המעי הגס
- הגנה מפני נזקי קרינה אולטרה סגולית
- פעילות נוגדת התפשטות מהירה של תאי סרטן ערמונית והשראת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן)
- עיכוב צמיחת גידולים
- הפחתת רמות PSA (אנזים ספציפי לערמונית המהווה סמן להערכת מצב סרטני של הערמונית)
- עיכבה גדילת תאי סרטן ריאה
- עכבו יצירת אסטרוגנים אנדוגנים (שנוצרים בגוף באופן טבעי) פעילים
- פעילות נוגדת שגשוג מהיר של תאי סרטן שד
- עיכוב שגשוג מהיר של תאי סרטן מעי גס והשראת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן)
- פעילות נוגדת החיידק הליקובקטר פילורי
חסרונות
בנוסף ליתרונות, לרימון יש גם חסרונות:
- יש כאלו שאכילת הפרי, בפרט בכמות גבוהה, תגרום או תחמיר עצירות
- בקילוף הפרי, הידיים עלולות להשחיר. למניעת השחרת הידיים, יש צורך לשטוף סמוך לסיום הקילוף
שמן רימונים
השמן מופק מזרעי רימונים ונעשים בו 2 שימושים עיקריים, פנימי וחיצוני.
הזרעים והשמן המופק מהם מכילים חומצת שומן ייחודית הנקראת חומצה פוניצית.
שמן מיוחד זה, מכיל באופן טבעי 60% – 80% חומצה פוניצית מכלל חומצות השומן שבו.
חומצה פוניצית
חומצה פוניצית (punicic acid), היא חומצת שומן רב בלתי רוויה השייכת לקבוצת חומצות השומן הלינולניות המוצמדות (conjugated linolenic acids = CLnA).
חומצה פוניסית היא ייחודית ובעלת השפעות בריאותיות שונות.
שימושים
- שימוש בבליעה למצבים דלקתיים כגון מחלות מעי דלקתיות
- שימוש חיצוני קוסמטי, שמן רימונים משמש לרוב למריחה בעיקר בעור הפנים
סגולות
לשמן רימונים מייחסים סגולות כגון:
- פעילות נוגדת דלקת
- שיפור זיכרון
- טיפוח העור, בעיקר לפנים
- טיפול לשיער
מרכיבים פעילים
- פוליפנולים: ריכוז גבוה של פוליפנולים הפועלים כנוגדי חמצון, בעיקר פוניקאלאגינים (punicalagins), פוניקאלינים (punicalins), חומצה גלאגית (gallagic acid) וחומצה אלאגית (ellagic acid)
- אנתוציאנידינים: פעילות הרימון כנוגד חמצון יוחסה לאנתוציאנידינים העיקריים שבו, הכוללים דלפינידין (delphynidin), ציאנידין (cyaniding) ופלרגונידין (pelargonidin)
- טאנינים: חלקי הפרי השונים ובפרט הקליפה מכילים ריכוז גבוה של טאנינים המתאפיינים בפעילות אסטרינג'נטית (כיווץ רקמה). פעילות זו אחראית בין היתר לשיפור מצבי חולי כגון שלשול, טחורים ומחלות חניכיים
פעילות נוגדת חמצון
רימון מכיל ריכוז גבוה ביותר של נוגדי חמצון התורמים לפעילות נוגדת חמצון חזקה מאוד.
ריכוז נוגדי החמצון, גבוה פי 13.5-8 בקירוב, בהשוואה לפירות מכילי ריכוז גבוה של נוגדי חמצון כדוגמת ענב, תפוז, שזיף, אננס, לימון, תמר, קיווי, קלמנטינה ואשכולית.
השפעה על בריאות הלב
מחקרים בבני אדם ומודלים בחיות מעבדה, הראו את ההשפעות הבריאותיות של מיץ רימון:
- פעילות נוגדת טרשת עורקים, נוגדת חמצון, נוגדת יתר לחץ דם ונוגדת דלקת. השפעות אלו מעידות כי לרימון פוטנציאל רב בשמירה על בריאות הלב
- המיץ ופוליפנולים שמקורם ברימון עכבו פעילות טסיות דם (דילול דם). עיכוב פעילות טסיות דם, מהווה אחד הגורמים התורמים לשמירה על בריאות הלב
השפעה על בריאות מערכת העיכול
מרכיבי רימון מסוימים, משפיעים לטובה בריאות מערכת העיכול, דרך השפעתם נוגדת הדלקת ונוגדת החיידקים:
- מתן 0.5 מ"ל חומצה פוניצית טהורה או 0.5 מ"ל שמן זרעי רימון בבליעה, פעם ביום למשך 10 ימים, הגנו על חולדות מפני דלקת של המעי הגס
- חומצה אלאגית הציגה פעילות נגד חיידקי הליקובקטר פילורי שבודדו מחולי כיב פפטי (אולקוס)
פעילות נגד סרטן
מחקרים בבעלי חיים ובמבחנה הראו הציגו יתרונות של רימון נגד סרטן:
- תמצית הפרי הגנה מפני נזקי קרינה אולטרה סגולית (קרניים אולטרה סגוליות עלולות לגרום ולקדם התפתחות גידולים)
- תמצית הפרי הציגה פעילות משמעותית נוגדת התפשטות מהירה של תאי סרטן ערמונית והשראת אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן)
- תמצית הפרי עיכבה צמיחת גידולים בעכברים לרבות הפחתה ברמות PSA (אנזים ספציפי לערמונית המהווה סמן להערכת מצב סרטני של הערמונית)
- תמצית הפרי עיכבה גדילת תאי סרטן ריאה (במבחנה ובעכברים) על ידי עיכוב חלוקה תאיתפוליפנולים שמקורם במיץ רימון מותסס, קליפה ושמן, עכבו יצירת אסטרוגנים אנדוגנים (שנוצרים בגוף באופן טבעי) פעילים
- אסטרוגנים פעילים אלו מקושרים להתפתחות סרטן שד
- פוליפנולים שמקורם במיץ רימון מותסס, הציגו פעילות נוגדת שגשוג מהיר של תאי סרטן שד, פי שתיים מזו שנראתה בפוליפנולים שמקורם במיץ הטרי שאינו מותסס
- פיטוכימיקאלים שמקורם ברימון, עכבו שגשוג מהיר של תאי סרטן מעי גס וגרמו לאפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן)
מיץ רימון ועצירות
שתיית מיץ או אכילת רימון בכמות מרובה, עלולה לעיתים לגרום ולהחמיר עצירות. התופעה הזו נוטה להתרחש יותר, בקרב אלו שכבר סובלים מעצירות או בעלי נטייה לעצירות.
מיץ רימון וברזל
מיץ רימון והפרי השלם מכילים ברזל, אם כי כמות הברזל בהם לא גבוהה, כפי שאפשר לראות בטבלת הערכים התזונתיים.
עם זאת, ברפואה העממית הוא נחשב מחזק דם ויש הנוהגים לשתות אותו במצבי אנמיה.
רכז רימונים
רכז רימונים הוא סוג רוטב מסורתי המשמש עד היום לתיבול מאכלים שונים.
רימונים היו תמיד מוערכים מבחינת סגולות הבריאות שלהם ומאחר ועונת הרימונים קצרה, הפתרון של מיצוי רכז הפרי, איפשר לשמר את השימוש בפרי מיוחד זה במהלך כל השנה.
שימוש מסורתי
רימון הוא אחד משבעת המינים במסורת היהודית ומייחסים לו סגולות ריפוי שונות לרבות תחום הפריון ויש המכנים אותו 'פרי הפריון'. המסורת מייחסת לו חשיבות בתחום הפריון הודות לריבוי הזרעים המצויים בו ולסימבוליות שבכך. מבחינת הרכבו, נראה כי ישנה זיקה למערכת מין ורביה, הודות לנוכחות פיטואסטרוגנים המצויים ברימון.
קליפת הפרי נפוצה בשימוש רפואי וקוסמטי ברפואה המסורתית. במיצויים מהקליפה נהוג לעשות שימוש נגד שלשול, טחורים, תולעי מעיים, בעיות חניכיים, לצביעת השיער לשחור ועוד.
רפואה הודית (איורוודה)
ברפואה ההודית המסורתית, נעשה שימוש בחלקי הצמח השונים של הרימון: פרחים, פירות, קליפת הפרי, עלים וקליפת השורש. להלן מדגם שימושים:
- קליפת השורש וקליפת הגבעולים פועלים כנוגדי תולעים, בפרט נגד תולעי סרט (tapeworm)
- פרחים, קליפת העץ וקליפת הפרי פועלים כתומכי פעולת תקינה של הקיבה
- ציפת הפרי תומכת בבריאות הלב ובפעולת הקיבה
- מיץ טרי מהפרי מצנן ומקרר
שמות ומשפחה של רימון
| שם מדעי | Punica granatum |
| שם אנגלי | Pomegranate |
| שם עברי | רימון |
| שם פרסי | גולנאר/דראקטה-נאר .(Gulnar/Darakte-nar) |
| שם ערבי | רומן (Rumman) |
| שם הודי | אנאר/דהלים/ (Anar/Dhalim) |
| שם בסנסקריט | דאדימה (Dadima) |
| משפחה | רימוניים (Punicaceae) |
מינים וזנים של רימון
הרימון, בעל הכתר הנצחי, טוען לכתר ולמלוכה, בממלכת הפירות. מוצאו בפרס ומשם הגיע לאזור המזרח התיכון.
במשפחת הרימוניים מצוי רק סוג אחד Punica ותחתיו שני מינים, רימון תרבותי (Punica granatum) הנפוץ וזה המשמש למאכל. המין השני הוא רימון קטן פרחים (Punica protopunica).
לרימון התרבותי זנים שונים המתאפיינים בציפת פרי בקשת צבעים החל בוורוד וכלה בארגמן עז ועמוק. גם בתחום הטעם יש שונות המתבטאת בטעם חמוץ או מתוק או שילוב של השניים. הבדל נוסף הוא מרקם הזרעים הנע בין מרקם רק ונימוח למרקם קשה יותר ללעיסה.
הזן החביב על יוצאי תימן הוא זה הנקרא בפיהם מליס, צבע ציפתו ורוד וזרעיו רכים ונימוחים. זן זה אינו נפוץ כל כך בשווקים וחובביו נדרשים לאסטרטגיות שיובילו אותם למציאתו.
איך אני ממליץ לאכול רימון
בעונת הרימון, נהג אבי בסבלנות ובמיומנות מעוררת הערצה, "לפרוק" את "פירות" הרימונים מה"כוורת" בה הם מצויים ולמלא קערת ענק, ממנה כל אחד מבני המשפחה לקח לקערה אישית.
הנוהג הנפוץ בביתנו היה לערבב את הרימון המפורר עם אפונה קלויה ועם אגוזים ושקדים. "סלט פירות" זה היה ועודנו אחד המאכלים הטעימים ביותר שאכלתי מעודי.
בקרב יוצאי תימן, מקובל לאכול את הרימון על זרעיו ולא רק את הציפה הרכה והנוזלית. בפעם הראשונה שראיתי מישהו אוכל את ציפת הפרי בלבד וזורק את הזרעים הופתעתי ולא הבנתי איך אפשר לוותר על חלק טעים זה המתאפיין במרקם אגוזי. כל זאת, נוסף לערך בו חונכתי של אכילת המזון המלא על חלקיו השונים.
בהודו, שמחתי לראות זרעי רימון ארוזים בשקיות ונמכרים למאכל, בדומה לשאר זרעים גרעינים שונים. זרעים אלו הם למעשה תוצר לוואי של תעשיית הרימון והפקת מיצויים כגון מיץ רימונים.
אז החל מהפעם הבאה שתאכלו רימון, הקפידו ללעוס היטב את הזרעים וגם לבלוע אותם!
כמה רימון מומלץ לאכול
בעונה בה הוא זמין בשווקים, אפשר לאכול רימון בגודל קטן-בינוני כל יום. מומלץ שאכילת הרימון תחליף ממתקים ומתוקים העשירים בתוספת סוכר. בשאר ימות השנה אפשר לתבל תבשילים ברכז רימונים ולשתות 1/2 – 1 כוס מיץ או 1/2 – 1 כוס רימונים מפוררים המצויים לעיתים ברשתות המזון.
עקרונית, עדיף לאכול את פרי הרימון ולא מיץ המופק ממנו. עם זאת, עדיף מיץ רימון על פני משקאות קלים.
האם רימון לבן שווה ערך לרימון האדום
כל זני הרימונים מצוינים. עם זאת במרבית המקרים, ככל שצבע הפרי עז יותר, סביר כי ריכוז החומרים הפעילים יהיה גבוה יותר, לרבות ההשפעה הבריאותית
סיכום
הפרי הטרי ומיץ רימון, עשירים בפוליפנולים ונוגדי חמצון חזקים, זוכים לתשומת לב רבה בשל יתרונותיהם הבריאותיים.
הממצאים המחקריים על השפעותיהם נוגדות הדלקת, נוגדות הסרטן ומגנות על הלב, הפכו אותם למבוקשים ביותר בעונת הפרי הטרי ובמהלך כל השנה.