אירוס (איריס) ובריאות

תוכן העניינים

אירוס שנקרא גם איריס הוא צמח פופולרי לטיפול במגוון מחלות ובעיות עור.

שמות ומשפחה

שם בוטני: Iris versicolor
שם עברי: אירוס או איריס
שם אנגלי: Blue Flag
משפחה: אירוסיים (Iridaceae)
חלק בשימוש: קנה השורש

מרכיבים עיקריים

  • חומצות : איזופאטאליק [ 0.002% ], סאליציליק, לאוריק, סטיאריק, פאלמיטיק ו – 1 – טריאקונטאנול.
  • שמנים נדיפים [ 0.025% ] : פורפוראל.
  • מרכיבים נוספים : גליקוזיד – אירידין [ איריסין ], טריטרפנואיד, בטא-סיטוסטרול, איריוורסיקאל, טאנין.

תכונות הצמח

אלטראטיב (עידוד תפקוד מיטבי של הגוף), כולאגוג (הגברת הפרשת מלחי מרה מכיס המרה), משלשל עדין, תומך במערכת הלימפה, תומך בכבד, משתן, תומך בעור, נוגד דלקת, נוגד הקאות (במינון נמוך), נוגד השמנה, מכייח, ממריץ.

שימושים

בשימוש חיצוני כמשחה למגוון בעיות עור
היה בשימוש למחלות עור במיוחד בפריחות עור שונות, ביליוסנס [הפרשה מועטה של מיץ מרה] מלווה בעצירות, תפקוד כבד לקוי.

מינונים

  • קנה שורש יבש או בבישול 0.6 – 2 גרם, 3 פעמים ביום
  • אקסטרקט נוזלי [ 1:1 45% אלכוהול ] 1 – 2 מ”ל, 3 פעמים ביום
  • טינקטורה [ 1:3 25% אלכוהול ] 2 – 4 מ”ל, 3 פעמים ביום

מחקרים בבעלי חיים

איריס שניתן לעכברים גרם להם להפחתה בצריכת המזון ולכן החוקרים טענו כי לצמח זה פעילות נוגדת השמנה.

אזהרות, התוויות נגד ותופעות לוואי

  • השימוש בצמחי מרפא, כולל בצמח אירוס, צריך להיות בהמלצה של אנשי מקצוע כמו הרבליסט, נטורופת, דיאטנית או רופא
  • שימו לב, מדובר במין של אירוס שאינו גדל בישראל. המידע וההסברים מתייחסים רק למין זה, ולא למינים השונים הגדלים בישראל
  • שימוש בשורש הטרי עלול לגרום לבחילות והקאות
  • השמן הנדיף פורפוראל ידוע כמגרה רקמות ריריות וגורם לדימוע, דלקת עיניים, גירוי של הגרון, וכאב ראש. לא הוכח כי הצמח גורם לתופעות המוזכרות
  • 50LD : [ בצריכה פומית רעילות אשר מתייחסת ל – פורפוראל ] 127 מ”ג / ק”ג
  • דווח כי אירידין רעיל לבני אדם ובעלי חיים, אך לא ברור אם אירידין רעיל זה זהה לקיים בצמח
  • מומלץ שימוש במינונים נמוכים להקטין סיכון לבחילות והקאות וכן עקב הבעייתיות בנוכחות השמן האתרי (פורפוראל)