בחול המועד סוכות שמנו פעמינו צפונה לכיוון הגליל, לחוות מקצת אווירת הסתיו הממשמש ובא. בדיעבד מסתבר כי שרר שם חום רב שאינו אופייני לתקופה, אך התנחמו בבריזה של שעות הערב.
באחד מהבקרים לשהותנו בכפר סאלד הסמוך לקריית שמונה ומטולה, יצאנו לטייל באחד מהמסלולים הסמוכים לקיבוץ. בין הצמחים השולטים בדרך ראינו שיזף מצוי, שיח אברהם מצוי וחצב מצוי. במקרה זה שם המין (מצוי) של צמחים אלו, מעיד עליהם כי אכן הם מצויים באזור זה בצורה נרחבת ביותר.
שיזף מצוי (Ziziphus spina-christi)
לפירות השיזף המצוי צורה תפוחית זעירה וטעם מתקתק המזכיר טעם של משמש אורגני מיובש.
במהלך הצעידה פגשנו בעצי שיזף עמוסי פרי בגוון ירוק – צהוב – כתום ונראה היה שהם מתחננים שמישהו יאכל מפריים.
לסוג שיזף (Ziziphus) מינים שונים כדוגמת שיזף סיני (Ziziphus jujuba) ושיזף הודי (Ziziphus mauritiana). מינים אלו אינם גדלים באופן טבעי בארץ אך הם עשו עליה וניתן להשיג אותם בחלק מהמשתלות.
באופן מסורתי, משמשים חלקיו השונים של השיזף המצוי לטיפול בבעיות שונות כגון כאבי ראש, אסטמה, בעיות חניכיים וכאבי שיניים, כאבי שרירים וחבלות, תולעי מעיים וטחורים, בעיות עור, יתר לחץ דם, בעיות כבד ועוד.
שיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus)
מרבית השיחים שראינו במסלול היו כבר נטולי פריחה אך עמוסי פרי, בשונה מהשיחים שראינו בסמוך לבתים בכפר סאלד שחלקם עדיין היה בשיא פריחתם הסגלגלה והמרהיבה. סביר להניח כי שוני זה נובע מהעובדה שבתוך כפר סאלד יש יותר צל ויותר מים לצמחים.
שיח אברהם מצוי הוא מבכירי הצמחים לטיפול בבעיות של מערכת המין והרבייה הנשית כדוגמת תסמונת קדם ווסתית, כאבים ווסתיים, אל וסת, דימום לא סדיר של המחזור החודשי, בעיות פריון, יתר פרולקטין בדם והפרעות של גיל המעבר.
פלפל הנזירים ועץ המריחואנה
לשיח אברהם מצוי כינויים רבים כגון פלפל הנזירים (monk’s pepper) ועץ המריחואנה (hemp tree).
פלפל הנזירים, על שום היות זרעי הצמח נפוצים לשימוש אצל נזירים בדרום אירופה, כתבלין בתבשיליהם. לזרעי שיח אברהם מצוי יש חריפות ועוקצניות המזכירה במעט פלפל שחור, מה גם שיש דמיון חיצוני מסוים לפלפל השחור.
נקודה מעניינת נוספת הקשורה לנזירים היא העובדה שזרעי הצמח נחשבים כמדכאים את החשק המיני אצל גברים.
הכינוי עץ המריחואנה, נובע מהדמיון של עלי שיח אברהם מצוי לעלי צמח המריחואנה.
חצב מצוי (Urginea maritima)
ההיכרות הראשונה שלי עם החצב לוקחת אותי אחורה אל ילדותי לתקופה בה הייתי תולעת ספרים. אחד הספרים שקראתי באותה תקופה היה “החצב כתב מכתב” של הסופר והמשורר לוין קיפניס.
כבר אז דמיוני הפורה לקח אותי לשדות של חצב וכשטיילנו באזור כפר סאלד, נפרשו לפנינו שטחים נרחבים ויפים עד מאוד של עמודי תפרחות חצב רבים ולבנים שהזכירו לי את סיפור הילדות.
למרות השימוש המסורתי בבצל החצב לריפוי, הוא נחשב כצמח רעיל ויש אפילו להיזהר במגע בו בידיים.
בין השימושים העיקריים שהיו נהוגים בחצב ניתן לכלול את השפעתו המכייחת (סילוק כיח מדרכי הנשימה).
הודות לפריחתו היפה, יכול החצב לשמש כצמח נוי.
