ליקוט צמחים ובפרט ליקוט צמחי בר למאכל, משחקים תפקיד חשוב בתזונת האדם מאז ומתמיד, ואכילת צמחי בר תורמת לבריאות. חשוב לזכור כי לליקוט צמחי בר יש גם השלכות אקולוגיות ולא רק השפעות בריאותיות.
המהפכה החקלאית הראשונה והעיקרית החלה לפני כ – 12,000 שנה, עד אז ניזון האדם בדרכי ליקוט, ציד ודיג. גם בימינו מצויים שבטים החיים בדרך זו, שריד לתקופה שלפני המהפכה. בני האדם החיים בשבטים אלו יודעים לנצל באופן מקסימלי את הצמחייה המקומית לצרכי הזנה.
מאז שלמדנו כבני האדם לגדל את מזוננו, אנחנו ניזונים מצמחים שאנחנו מגדלים, במקביל לצמחים שאנחנו מלקטים. כך אנחנו נוהגים וכך גם ראינו במקומות שונים בעולם. באחד הטיולים שלנו באזור פרובאנס בדרום צרפת, התגוררנו אצל משפחה מקומית שטיפחה גינת ירק נפלאה ובמהלך הארוחות הם כיבדו אותנו והגישו ירקות מהגינה שלהם, לצד צמחים שהם ליקטו בר בסביבה הקרובה אליהם.
ארצנו הקטנטונת נתברכה בצמחיית בר עשירה המשמשת למאכל ומרפא, ובעלת הרכב ותכונות המגדירות אותה בקטגוריית המזון הפונקציונלי. חלק מצמחייה זו גדלה באופן טבעי בארץ בעוד חלק ממנה היגר ממקומות שונים בעולם. בכתבה זו מוזכרים מספר צמחים מוכרים וקלים לזיהוי הנפוצים כמעט בכל מקום בארץ (בעיר ובכפר). צמחים אלו ניתן ללקט ולשלב בתפריט היומי והם יכולים לשמש כמזון טרי ורענן הנאכל קרוב לשעת הקטיף ומשמר אחוז ניכר ממרכיביו. כמו כן צמחים אלו גדלים בר ולא טופלו בחומרי הדברה או דשנים. חשוב להקפיד כי הצמחים הנלקטים לא יהיו קרובים לכביש או למקור מזהם אחר. שלושת הצמחים הראשונים חמציץ, חלמית וסרפד זמינים לליקוט באמצע החורף ובאביב ואילו הצמח הרביעי רגלת הגינה מצוי יותר בתקופת הקיץ.
חוביזה
עלי או פירות חוביזה (ח’וביזה) משמשים כמזון פונקציונלי הודות לנוגדי חמצון ולסיבים מסיסים המצויים בהם. חוביזה אפשר לאכול בצורות שונות כגון:
- מהעלים הגדולים ניתן להכין ממולאים בדומה לעלי גפן
- את העלים הקטנים ניתן לשלב כירק לסלט
- ובאופן כללי, העלים מצוינים להכנת תבשילים שונים כפי שעושים שימוש בעלי תרד
- לפירות חוביזה ניתן להוסיף שקדים או אגוזים גרוסים, רימון מפורר ולאכול בהנאה. קטיף פירות חוביזה והכנת סלט זה מומלצת כחוויה משפחתית, בפרט לילדים
- פרחי חוביזה ניתן להוסיף לסוגי סלט שונים
סרפד
הסרפד מכיל נוגדי חמצון ומשמש כאחד המזונות הפונקציונליים הפופולאריים ברפואה הטבעית, לטיפול באנמיה עקב מחסור בברזל. את עלי הסרפד מומלץ לקטוף בזהירות או בעזרת כפפות כהגנה מפני שערותיו העוקצניות. שטיפת העלים מרחיקה שערות אלו, לכן יש צורך לשטוף את העלים לפני השימוש. סרפד אפשר לאכול בצורות שונות כגון:
- כירק בסיסי להכנת קציצות ופשטידות
- ניתן להכין חביתת ירק המבוססת על עלי סרפד ובצל ירוק, עם תיבול של עלי אורגנו או אזוב (זעתר) טריים או מיובשים
רגלת הגינה
רגלת הגינה מוכרת גם בשם הערבי שלה ריג’לה או פרפחינה. היא מכילה נוגדי חמצון, סיבים מסיסים וריכוז יחסית גבוה של חומצת שומן אלפא לינולנית (אומגה 3). כמזון פונקציונלי, אחד השימושים הנפוצים ברגלת הגינה, הוא טיפול בעצירות. רגלת הגינה אפשר לאכול בצורות שונות כגון:
- מרכיב בסלט ירקות עשיר
- קוצצים רגלת הגינה, מוסיפים לימון בנדיבות ואוכלים בהנאה. ניתן לתבל באגוזים ושקדים גרוסים
- צרכני מוצרי חלב יכולים להוסיף לבנה או יוגורט, רגלת גינה קצוצה דק (אפשר להוסיף בצל ירוק ו/או קצח) ולאכול בתוספת לחם ושאר ירקות
חמציץ
חמציץ ויש המכנים אותו חמצוץ, מכיל נוגדי חמצון. הוא זכור לטוב עוד מתקופת ילדותי, בה כל ילד וילדה זיהו את הצמח ונשנשו אותו כחטיף חמצמץ בדרך מבית הספר אל הבית. מאחר וצמח זה מכיל ריכוז גבוה של אוקסלאטים, מומלץ להימנע מאכילה מרובה שלו. כמו כן, אלו הסובלים מאבנים בדרכי השתן או ממחלת כליות, מנועים מאכילת החמציץ.
לקט עובדות מחקריות על אכילת צמחי בר
- אכילת צמחי בר באופן קבוע בקרב אוכלוסיה כפרית ים תיכונית, מקושרת כאחד הגורמים להזדקנות טובה יותר בקרב אוכלוסיה זו
- אחד ההסברים להשפעת התזונה הים תיכונית על הבריאות, נובע מהתכולה הגבוהה של נוגדי החמצון (פלבונואידים) בתזונה זו
- תכולת הרכיבים ברוב צמחי הבר, גדולה מזו המצויה בצמחים המתורבתים
סיכום ליקוט צמחי בר למאכל
הצמחים המוזכרים בכתבה גדלים כמעט בכל פינה, בגינות פרטיות ובבניינים משותפים וכמובן באזורים כפריים. למרות השימוש בצמחים אלו כמזונות פונקציונליים, רבים מתייחסים לצמחים אלו כעשבים שוטים וטורדניים והנטייה הרווחת היא סילוקם בדרכים שונות. חווית הליקוט, בפרט אם נעשית בחיק הטבע מקנה ערך מוסף של הנאה תוך שילוב איכויות קולינריות מעניינות ומקדמות בריאות. בנוסף לארבעת הצמחים המוזכרים, מצויים צמחים נוספים המתאימים למאכל ומשמשים כמזונות פונקציונליים, אך קשה יותר לזהותם והם נפוצים פחות.