דובדבן וגם גודגדן הם מינים שונים ששייכים לאותה משפחה ויש להם יתרונות בריאותיים.
הידעתם? ביפן יש משמעות תרבותית רבה לפריחת הדובדבן. ביפן גדלים זני דובדבן שאינם נותנים פרי והם פותחו במיוחד לשמש כעצי נוי. בעונת האביב עצים אלו פורחים במלוא הדרם ברחבי יפן ויוצרים תמונת נוף מאירת עיניים.
יתרונות בריאותיים של דובדבן ושל גודגדן
- נוגד חמצון
- נוגד דלקת
- נוגד סרטן
- נוגד גידולים
דובדבן או גודגדן?
למרבית האנשים מסמל הדובדבן חוויה טובה ומתוקה, בעוד הדובדבן הוא פרי חמוץ. עובדה סותרת זו תמוהה – איך יכול להיות שהוא חמוץ, אך ההסבר פשוט.
הפרי הנפוץ בשווקים וברשתות השיווק הוא למעשה גודגדן ולא דובדבן. שניהם מינים שונים של סוג בוטני אחד השייך למשפחת הורדניים (למשפחה זו שייכים פירות נוספים כגון אפרסק ומשמש המצויים גם הם בעונה זו).
דובדבן (שהוא למעשה דובדבן חמוץ) ובשמו הבוטני Prunus creasus, נדיר יחסית בשווקים והוא משמש בעיקר בתעשיית המזון. בעזרת תעשיית המזון המוסיפה לו סוכר – הדובדבן שבקצפת, הופך למתוק.
- לעומת זאת, הגודגדן (דובדבן מתוק) ובשמו הבוטני Prunus avium, הוא זה הנפוץ בשווקים והוא מופיע בשני מופעי צבע שונים:
אדום-ארגמן עז השייך לזנים שונים כגון צ’ינוק - צהוב-ורוד-אדמדם השייך לזן רנייה. לרוב, טעמו של זן זה מתוק יותר מהזנים האדומים. דובדבן מזן רנייה מכונה גם דובדבן לבן
פעילות נוגדת חמצון של דובדבן ושל גודגדן
גם דובדבן וגם גודגדן שייכים לקבוצת הפירות הקטנים המכילים ריכוז גבוה מאוד של נוגדי חמצון. לקבוצה זו משתייכים גם אוכמניות, חמוציות, פטל, תות עץ ועוד.
מלטונין בדובדבן חמוץ
בזני דובדבן חמוץ נמצאו רמות מלטונין השווים ברמתם לזו הקיימת בדם של יונקים, ונמצא כי מלטונין מהמזון נספג אל הדם ויכול להיקשר לאתרי הקשירה של מלטונין במוח.
פעילות דובדבנים חמוצים נגד סרטן ונגד גידולים במערכת העיכול
בעכברים שניזונו מדובדבנים חמוצים, אנתוציאנינים או ציאנידין, הייתה הפחתה משמעותית של גידולים במעי העיוור (cecum), והגידולים היו קטנים יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת. כמו כן, אנתוציאנינים וציאנידין הפחיתו גדילה של תאי סרטן מעי גס ממקור אנושי. מסקנת החוקרים הייתה, כי אנתוציאנינים וציאנידין מדובדבן חמוץ עשויים להפחית סיכון לסרטן המעי הגס.
פעילות נוגדת דלקת של דובדבן חמוץ ושל דובדבן מתוק
אנתוציאנינים המצויים בדובדבן חמוץ ודובדבן מתוק, הציגו פעילות נוגדת דלקת ע”י עיכוב האנזים ציקלואוקסיגנאז.
סיכום: כשאוכלים גודגדן (דובדבן מתוק) אפשר לוותר על הקצפת…
אל תוותרו על ההנאה שבאכילת דובדבנים או גודגדנים, על התחושה המוצקה, הבשרנית והמתקתקה בזמן הנגיסה והפנמת הטעם בחלל הפה.
להנאה שלמה, העדיפו את הגודגדנים המוצקים למגע ולא הרכים – לרוב, זהו התנאי הראשון לאיכות גבוהה ולטעם טוב.
יש כאלו שכל כך אוהבים את הדובדבנים ואת טעמם החמוץ, כך שלא יוותרו עליהם, גם אם קשה יותר למצוא אותם בשווקים לעומת גודגדנים.