מאמר מקיף ומעמיק זה מציג את היתרונות הבריאותיים ואת מנגנוני הפעולה של הנקה ושל חלב אם, התורמים להשפעות הבריאותיות. כמו כן, המאמר סוקר מחקרים המעידים על תרומת הנקה וחלב אם לבריאות התינוק היונק ולבריאות האם, בטווח הקצר והארוך.
מהי הנקה?
הנקה היא הדרך הטבעית, המושלמת והמתאימה ביותר להזנה ולהאכלת תינוקות. הנקה היא לא רק חלב אם כמזון ייעודי לתינוק. הנקה היא גם המגע והקשר שנוצר בין האם לתינוק במהלך ההנקה. הנקה בלעדית מומלצת במהלך 6 החודשים הראשונים מתוך הבנת התמורה הבריאותית וההתפתחותית הייחודית שמשפיעה בטווח הקצר, הבינוני והארוך. הנקה חשובה גם לאם וגם לתינוק והמאמר הזה מדגיש ומחדד את היתרונות ואת ההשפעות הבריאותיות שלה.
חלב אם הוא מזון פונקציונלי ייחודי לתינוק
חלב אם תופס את המקום הראשון בקטגוריית המזונות הפונקציונליים הטבעיים. זהו המזון הבסיסי והראשוני המעניק לתינוק מגוון רכיבים חיוניים הכוללים פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים ושלל רכיבים נוספים המסייעים לגדילה, התפתחות ולהפחתת סיכון למחלות. בין המחלות נמנות מחלות חריפות בזמן הינקות כדוגמת שלשול השכיח במדינות מתפתחות ולמחלות כרוניות עתידיות הנפוצות בעולם המערבי. חלב אם מכיל מרכיבים שונים המווסתים את פעילות מערכת החיסון, מפחיתים סיכון לזיהום וגם אלרגיה. כיום אין תחליף הולם לחלב אם כבסיס תזונתי ראשוני לתינוקות.
ככל שחולפות השנים, מצטברים יותר עדויות ומחקרים המאששים את החשיבות חסרת התחליף של חלב אם. תרכובות מזון לתינוקות (תמ”ל) אינן מכילות רכיבים ייחודיים המצויים בחלב אם בלבד, ולכן אין לראות בהן תחליף נאות לחלב אם.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית למשך 6 חודשים, ולאחר מכן ועד גיל שנתיים לפחות – המשך הנקה כחלק מתזונת התינוק.
חלב אם מספק רכיבים שונים, אשר להם השלכות ארוכות טווח על חילוף החומרים ועל מניעת מחלות.
חלב אם מחזק את מנגנוני ההגנה ומשפר את יכולת היונקים להתמודד עם זיהומים ועם גורמי מחלה שונים.
במחקרים נמצא, כי הנקה מקנה הגנה מפני אלרגיות, סרטן (גם לתינוק וגם לאם), זיהום במערכת העיכול, זיהום בדרכי הנשימה, השמנה ועוד.
מדגם השפעות בריאותיות שמקנה חלב אם במסגרת הנקה בלעדית
מערכת בגוף המושפעת מחלב אם | פירוט |
מערכת הנשימה |
הגנה מפני התפתחות אסטמה אצל ילדים בעלי היסטוריה משפחתית של אסטמה או אלרגיה הגנה מפני נזלת אלרגית |
העור | הגנה מפני התפתחות דרמטיטיס אלרגית |
מערכת החיסון |
חלב אם מכיל מגוון רחב של רכיבים בעלי פעילות אנטי חיידקית ובנוסף לכך מאיץ את התפתחות מערכת החיסון שיפור יכולת מערכת החיסון להתמודד נגד גורמים מסרטנים |
מערכת העיכול | הפחתה משמעותית בסיכון לזיהום במערכת העיכול |
מערכת נוירו-הורמונלית | הפחתת הסיכון להשמנה בילדים |
חלב אם והנקה מחברות מסורתיות ועד ימנו
בחברות מסורתיות של עד אמצע המאה הקודמת ובמדינות מתפתחות, עד היום חלב אם והנקה חשובים ביותר. במצבים בהם היולדת לא יכולה לספק את צורכי ההזנה של התינוק, נמצאת כמעט תמיד אישה מיניקה שמספקת חלב אנוש במקום האם הביולוגית.
בעקבות המהפכה התעשייתית והמדעית, החל מהמאה ה-19, התפתח ענף ייצור חדש: תרכובות חלב לתינוקות. תחליפים תעשייתיים אלה קיבלו את גיבוי המערכת הרפואית והוחדרו לשוק במסעי פרסום מסיביים.
נשים ‘מודרניות’ עברו לתמ”ל וויתרו על הנקה. אבל לאחר כמה עשרות שנים, והודות לגיבוי מחקרי המצטבר בשנים האחרונות, הנקה שבה ותופסת מקום חשוב בסדר היום הבריאותי.
הנקה, מפחיתה סיכון לזיהומים שונים המגבירים תחלואת תינוקות במדינות מפותחות ומגבירים תמותת תינוקות במדינות מתפתחות.
חלב אם מספק רכיבים בלעדיים החיוניים לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של התינוק.
למרות הניסיונות של תעשיית המזון, לפתח תרכובות מזון לתינוקות ולהעשירן ברכיבים חיוניים שונים כדוגמת חומצות שומן, אוליגוסכרידים, לקטופרין ועוד, עדיין אין תחליף הולם לחלב אם, על כל מורכבותו, ולכן חשוב לעודד הנקה למשך 6 חודשים לפחות ואף מעבר לכך.
חשיבות חלב אם לבריאות תקינה של התינוק
הנקה תורמת לבריאות, כנראה במספר מנגנונים:
רכיבים מקדמי הגנה חיסונית בחלב אם
חלב אם מכיל רכיבים המקדמים הגנה חיסונית אצל התינוק. רכיבים אלו כוללים נוגדנים מסוג IgA, לויקוציטים, אוליגוסכרידים, לקטופרין, אינטרפרון ועוד. חלקם תורמים להגנה פסיבית במערכת הנשימה העליונה ובדרכי העיכול, בכך שמונעים היצמדות של גורמי מחלה אל הריריות ומגינים על התינוק מפני חדירת גורמים מזהמים.
חלב אם והמרצה חיסונית
חלב אם ממריץ את פעילות מערכת החיסון של הילד. עדויות ממדינות מתפתחות מדגימות, שהנקה או היעדר הנקה הם עניין של חיים או מוות במצבים כגון זיהום חריף במערכת הנשימה ושלשול בקרב ילדים. תינוקות צעירים מגיל חודשיים שאינם יונקים נמצאים בסיכון גבוה פי 6 לתמותה מזיהום חריף במערכת הנשימה ומשלשול, בהשוואה לתינוקות יונקים.
הנקה והגנה מפני זיהומים חריפים
מחקרים רבים מראים כי במדינות מתועשות, הנקה מגינה מפני זיהומים חריפים כגון שלשול, דלקת של האוזן התיכונה וזיהומי מערכת הנשימה.
הנקה וגודל בלוטת ההרת
לבלוטת ההרת (thymus gland) תפקיד חשוב בהבשלת מערכת החיסון. בבדיקת אולטרה סאונד של בלוטת ההרת אצל תינוקות דניים בריאים בגיל 4 חודשים נמצא, כי גודל הבלוטה אצל תינוקות יונקים היה כפול מזה של תינוקות שהוזנו בתרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל). לא ברור איך הנקה משפיעה על גודל הבלוטה.
השפעות מגינות של חלב אם לאחר סיום תקופת ההנקה
השפעות ההנקה בהגנה על התינוק מפני זיהומים ממשיכות בחלקן גם לאחר סיום הנקה. הגנה מהמופילוס אינפלואנזה B יכולה להימשך 10 שנים, מזיהומים בדרכי הנשימה 7 שנים, מדלקת של האוזן התיכונה 3 שנים ומשלשול שנתיים.
הנקה ומניעת מחלות אטופיות
נראה כי להנקה יש יכולת הגנה מפני מחלות אטופיות כגון אקזמה ואסתמה, וכי הגנה זו חזקה יותר בקרב משפחות בעלות היסטוריה של מחלות אטופיות.
חלב אם ופעילות נוגדת דלקת
לחלב אם פעילות נוגדת דלקת הודות לנוכחות ציטוקינים כדוגמת אינטרלוקין-10. אינטרלוקין-10 מעכב שחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים.
חלב אם והתפתחות מערכת החיסון
בחלב אם מצויים הורמונים שונים וגורמי גדילה הכוללים קורטיזול, אסטרוגן, פרוגסטרון, הורמוני בלוטת התריס, אריתרופואטין, אינסולין, לפטין, פרולקטין, גורמי גדילה דמויי אינסולין, לקטופרין ואחרים. מרכיבים אלו מווסתים את מערכת החיסון ומשפיעים על התפתחות מערכת החיסון אצל התינוק.
חלב אם והתפתחות מערכת העיכול
בחלב אם מצוי גורם גדילה הנקרא גורם ביפידוס (bifidus factor) והוא האחראי לדומיננטיות של החיידק הידידותי ביפידובקטריום ביפידום (bifidobacterium bifidum) במעי התינוק היונק.
החוקרים מציינים כי אוליגוסכרידים משמשים כפרהביוטיקה ומשערים כי הם אלו המרכיבים את גורם ביפידוס.
נראה כי צמחיית המעי המאוכלסת בביפידובקטריה, מונעת זיהום של חיידקים גורמי מחלה ושלשול.
עדויות מחקריות על יתרונות הנקה למערכת הנשימה ובמצבי אלרגיה
- הנקה בלעדית והגנה מפני התפתחות אסתמה, אלרגיה וזיהומי מערכת הנשימה
- במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 12 מחקרים, שכללו סה”כ 4158 נחקרים ונמשכו כל אחד בממוצע 4.1 שנים, נמצא, כי הזנה ע”י הנקה בלעדית הגנה מפני התפתחות אסתמה אצל ילדים בעלי היסטוריה משפחתית (קרובי משפחה מדרגה ראשונה) של אסתמה או אלרגיה
- במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 18 מחקרים (כולם נעשו בארצות מפותחות), שכללו סה”כ 8183 נחקרים ונמשכו כל אחד בממוצע 4.5 שנים, נמצא כי הזנה ע”י הנקה בלעדית במשך 3 חודשים לפחות מזמן הלידה, הגנה באופן משמעותי מפני התפתחות דרמטיטיס אלרגית (atopic dermatitis). השפעה זו הייתה גבוהה יותר אצל הנחקרים שבמשפחתם היסטוריה של אלרגיה
- הזנה ע”י הנקה בלעדית במשך 3 חודשים מזמן הלידה, הגנה מפני נזלת אלרגית (Allergic rhinitis) בילדים עם או ללא היסטוריה משפחתית של אלרגיה
- הנקה מלאה במשך 6 חודשים לפחות, ולאחר מכן הנקה חלקית עד כשנה, יכולה להפחית שכיחות של מחלות וזיהומים במערכת הנשימה ותמותה מהן בגיל הינקות
השפעת הנקה על מערכת העיכול
מחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) בחן 17 מחקרים, מתוכם, 11 חקרו גם מחלת קרוהן וגם דלקת כיבית של המעי הגס, 3 חקרו רק דלקת כיבית של המעי הגס ו-3 חקרו רק מחלת קרוהן.
סה”כ נכללו במחקרים 2577 חולי דלקת כיבית של המעי הגס ומולם – 3551 איש בקבוצת ביקורת, ו–3190 חולי קרוהן ומולם – 4026 איש בקבוצת ביקורת.
התוצאות הראו כי הנקה מקנה הגנה מפני מחלת קרוהן ומדלקת כיבית של המעי הגס.
נמצא קשר בין הנקה בלעדית במשך 6 חודשים, לבין סיכון נמוך יותר לזיהום במערכת העיכול.
במאמר סקירה שכלל 20 מחקרים (9 מהם מארצות מתפתחות ו–11 מהם מארצות מפותחות) נמצא, כי אצל תינוקות שינקו באופן בלעדי במשך 6 חודשים או יותר, פחת באופן משמעותי הסיכון לזיהום במערכת העיכול, לעומת תינוקות שינקו באופן חלקי וכאלו שינקו זמן קצר יותר (3 או 4 חודשים).
השפעת הנקה על התפתחות קוגניטיבית
במחקר משווה רחב-היקף (מטה-אנליזה) של 20 מחקרים, נמצא קשר בין הנקה לבין התפתחות קוגניטיבית גבוהה יותר, בהשוואה להזנה בתמ”ל. הבדל זה בין הנקה לבקבוק, נצפה כבר בגיל 6 חודשים ונמשך עד גיל 15, הגבול בו ניתן היה להעריך בצורה מהימנה את ההתפתחות הקוגניטיבית.
משך תקופת ההנקה והתפתחות סוכרת סוג-1
מחקרים הראו קשר בין סוכרת סוג-1 לבין חשיפה מוקדמת לחלב פרה או להנקה מועטה. נראה כי חולי סוכרת סוג-1 ינקו פחות מ–3 חודשים ונחשפו לחלב פרה לפני גיל 4 חודשים.
הנקה והפחתת הסיכון לסרטן
סקירת 9 מחקרי מקרה בקרה (case control) הראתה, כי ילדים שלא ינקו כלל, או כאלו שינקו במשך תקופה קצרה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת הודג’קין, בהשוואה לאלו שינקו 6 חודשים או יותר. מחלת הודג’קין קשורה להפרעות חיסוניות ולזיהום כרוני.
חלב אם מכיל מגוון רחב של רכיבים בעלי פעילות נוגדת חיידקים ובנוסף לכך מאיץ את התפתחות מערכת החיסון. הנקה משפרת את היכולת של מערכת החיסון להתמודד נגד גורמים מסרטנים. הזנה מלאכותית אינה מקנה הגנה ויכולת חיסונית בדומה לחלב אם.
הנקה ובריאות האם והתינוק
להנקה השלכות בריאותיות, הן לאם והן לתינוק, ומומלצת הנקה בלעדית למשך 6 חודשים. יתרונות ההנקה לתינוק כוללים הפחתת תמותה מזיהומי מערכת העיכול (בארצות מתפתחות), הפחתת מחלות בדרכי נשימה ונזלת אלרגית.
יתרון ההנקה (בעיקר הנקה ממושכת) לאם הוא בהפחתת הסיכון לסרטן השד.
נמצא קשר בין הנקה בלעדית במשך 6 חודשים, לבין עיכוב הופעת הווסת מחדש ולאיבוד משקל (הקשור להיריון) מהיר יותר אצל האם המיניקה.
הנקה והפחתת הסיכון להשמנה בילדים
בסקירת מחקרים נמצא, כי הנקה מפחיתה סיכון להשמנה בילדים. 8 מחקרים מתוך 11 שנסקרו, הציגו סיכון נמוך לעודף משקל בילדים שינקו.
במחקר עוקבה (cohort study) נבדק, אם הנקה מעל חודשיים יכולה להקנות הגנה מפני השמנה.
במחקר זה עקבו אחר 918 ילדים עד הגיעם לגיל 6 שנים, ונבדקו שתי קטגוריות:
- הזנה מבקבוק, שכללה תינוקות שהוזנו מבקבוק מרגע לידתם או תינוקות שינקו פחות מ–3 חודשים
- הנקה למשך 3 חודשים ויותר
נתונים, ממצאים ומסקנות המחקרים
- ערכי BMI בשתי הקבוצות היו כמעט זהים בזמן הלידה
- ממצאי המחקר הראו כי הזנה מוקדמת מבקבוק יכולה לנבא השמנה בגיל מאוחר יותר
- בגיל חודש, תינוקות יונקים היו בממוצע שמנים יותר בהשוואה לתינוקות שהוזנו מבקבוק, אך בין החודש השני לשלישי, פיתחו אלו שהוזנו מבקבוק ערכי BMI גבוהים יותר וקפלי עור עבים יותר, בהשוואה לתינוקות יונקים
- לאחר מכן, באופן עקבי, התינוקות שהוזנו מבקבוק היו בשכיחות גבוהה יותר לפתח עודף משקל והשמנה, שהגיעו לשיאם בגיל 18 חודשים
- בכל גיל בין 6 חודשים ל–6 שנים, היו עודף משקל והשמנה גבוהים יותר אצל התינוקות שהוזנו מבקבוק
- בגילאים 5-4 ו-6-5, שכיחות ההשמנה בקרב התינוקות שהוזנו מבקבוק הייתה כפולה ומשולשת, בהתאמה
- השמנת יתר של האם ומצב חברתי הם גורמים חזקים להשמנת יתר בילדות
- תכונות גנטיות, השפעות תוך-רחמיות ומסרים תרבותיים הם גורמים חשובים בהופעת השמנה
- ערך BMI של האם משפיע גם הוא על ה-BMI של הילד. אימהות עם השמנה ובעלות BMI גבוה הן אולי הסיבה האמיתית לסיכון הגבוה של צאצאיהן להשמנת יתר
הסברים אפשריים לקשר בין הנקה לבין משקל גוף תקין
- הנקה עשויה להיות חלק מסגנון חיים בריא, התורם למניעת התפתחות השמנה
- בחלב אם עשויים להימצא רכיבים המשפיעים על המערכת הנוירו-הורמונלית השולטת על צריכת מזון
- תינוקות יונקים מווסתים את צריכת המזון שלהם בצורה מדויקת בהתאם לצורכי הגדילה והקיום
- בנוסף, הם שולטים על ייצור החלב אצל אימותיהם
- לעומת זאת, תחושת שובע יכולה להיות מאותגרת בקלות ע”י האכלה מבקבוק, כאשר תינוק שבע מאולץ לסיים את הבקבוק, וכאשר תרכובות המזון לתינוקות מרוכזות יותר באנרגיה וברכיבי מזון בהשוואה לחלב אם. כאשר הרגלי תזונה אלו מתחילים מוקדם ונמשכים, עלולה להיפגע ההתפתחות של שליטה טובה על צריכת מזון. עורכי המחקר העדיפו השערה זו כהסבר להשפעה המגינה של הנקה מפני השמנה עתידית
סיכום: מכלול של חלב אם ושל הנקה
חלב אם הוא מרכיב אחד ממכלול שנקרא הנקה והמכלול הזה בשלמותו הוא זה שתורם להשפעות הבריאותיות המשמעותיות והנרחבות.
הנקה היא דרך הזנת תינוקות שאין לה תחליף. חלב אם הוא מזון מורכב שככל הנראה בלתי אפשרי לחקות ולהחליף אותו. זו הסיבה כי ‘תרכובות מזון לתינוקות’ נקראות כך ולא נקראים ‘תחליפי מזון לתינוקות’.
עדויות מחקריות רבות מראות, שיניקת חלב אם מצמצמת סיכון לבעיות ומחלות שונות כגון אלרגיות, סרטן, זיהומים במערכת העיכול, זיהומים בדרכי הנשימה, השמנה וסוכרת.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית למשך 6 החודשים הראשונים ולאחר מכן ועד גיל שנתיים לפחות – על הנקה כחלק מתזונת התינוק. עדויות מחקריות אלו עולות בקנה אחד עם תצפיותיי הקליניות במהלך השנים בכל הנוגע למחלות אלרגיות אצל פעוטות. באופן עקבי ראיתי את הקשר בין היעדר הנקה או הנקה חלקית לבין התהוות תגובה אלרגית כדוגמת אטופיק דרמטיטיס. חשוב לציין כי ראיתי מחלות אלרגיות גם אצל תינוקות יונקים, אך בשכיחות נמוכה יותר.
ההנקה בחברות מסורתיות, המחקרים המדעיים והניסיון הקליני – כולם מחדדים את המסר בדבר חשיבות ההנקה כהזנה ראשונית ובסיסית של התינוק, שהשפעותיה מיטביות לטווח הקרוב והרחוק.
מהו בנק חלב אם?
בנק חלב אם הוא יוזמה כלל עולמית שבאה להנגיש חלב אם לתינוקות שלאמותיהם חסר חלב או במקרים בהם יש קשיי הנקה לאם או יניקה לתינוק. הרעיון לבנק כזה, נובע מההבנה את החשיבות הרבה שיש לחלב אם כי הוא המזון הכי נכון והכי מדויק עבור התינוק, בפרט בששת החודשים הראשונים לחייו. אל בנק חלב אם מגיעות תרומות של אמהות מניקות שיש להם שפע חלב ושמחות לחלוק בחלב זה לטובת תינוקות שזקוקים לו. חלב אם שנתרם צריך להיות בדוק ומבוקר, מעצם היותו חלק מנוזלי גוף והסכנה שבמעבר מחלות ותרופות.
בנק חלב אם במסורת
אחד הסיפורים ששמעתי על סבתי רומיה, מספר כי בצעירותה בתימן כשהיא מטופלת בתינוק, נחלצה לעזרה ושימשה מניקה לתינוק שאימו לא יכלה להניק. בזמנו כששאלתי את סבתי על כך היא ענתה לי כי מנהג זה לסייע בהנקת תינוקות, היה נפוץ מאוד בתימן. לא רק בתימן מנהג זה היה נפוץ, אלא במקומות רבים ברחבי העולם ונשים אלו זכו לשם מינקת. תופעה זו של הנקת תינוקות בכל מחיר, מחדדת ומעצימה את חשיבות חלב אם והנקה בעבר ומשליכה לימינו אנו, בה ההנקה וחשיבותה תפסו מקום חשוב בסדר היום הדן בבריאות הודות לגיבוי המחקרי בשנים האחרונות. סביר להניח כי בעבר ועד היום במדינות מתפתחות, ללא חלב אם התינוק לא היה שורד עקב חסרים תזונתיים וגם לאור העובדה כי הנקה מפחיתה את הסיכון לזיהומים שונים הגורמים לתמותת תינוקות במדינות מתפתחות.
המאמר מבוסס על מאמר ‘הנקה ויתרונותיה הבריאותיים’ שכתב יוסי שבח ופורסם ב’קול הנטורופתיה’, כתב העת של אגודת הנטורופתים בישראל