שורש סלק אדום הוא מזון פופולרי ותיק מאוד לניקוי כבד ורבים עושים בו שימוש בתהליכי ניקוי רעלים.
בנטורופתיה ובכלל בתחומי רפואה טבעית, נפוץ מאוד השימוש במיץ סלק. נהוג לשתות אותו כפי שהוא או במשולב עם ירקות ופירות נוספים, ובפרט בשילוב עם גזר וכרפס (סלרי).
סלק לניקוי כבד ושיפור יציאות באופן טבעי
לכבד ולמעיים תפקיד מפתח בתהליכי ניקוי רעלים, ולכן חלק עיקרי מהאסטרטגיה הטיפולית בתהליכי ניקוי, מתמקד בשיפור תפקוד הכבד ובשיפור מנגנון הפרשת הצואה.
כאשר קיימת עצירות, השאיפה שלנו היא למצוא פתרון לבעיה. פינוי סדיר של הצואה חיוני כי זו דרכו העיקרית של הגוף לסלק חומרי לוואי שנוצרו, הן במערכת העיכול והן בכבד.
סלק הוא מזון פונקציונלי המסייע לטפל במצבי עצירות. הוא נחשב כבעל יכולת לשפר את תפקוד הכבד, לרכך את הצואה ולהמריץ את הפרשת הצואה.
יש שלושה מרכיבים בסלק אדום הקשורים לתהליכי ניקוי רעלים והם:
- בטאלאינים
- סיבי סלק
- בטאין (טרימתילגליצין)
בטאלאינים (betalains), הפיגמנטים של הסלק
בטאלאינים הם קבוצת פיטוכימיקלים מהחשובים ביותר בסלק, ולהם מיוחסות רבות מהשפעותיו הבריאותיות של הסלק.
בטאלאינים הם פיגמנטים (צבענים) המצויים בסלק ונחלקים לשתי קבוצות:
1. בטאציאנינים (betacyanines) הם פיגמנטים בגוון אדום-סגול
העיקרי ביניהם הוא בטאנין (betanin), ובנוסף אליו מצויים גם בטאנידין (betanidin) ואיזו-בטאנין (iso-betanin).
2. בטאקסאנתינים (betaxanthines) הם פיגמנטים בגוון צהוב-כתום
העיקרי ביניהם הוא וולגקסאנטין 1 (vulgaxanthin 1), ובנוסף אליו מצויים גם וולגקסאנטין 2 וחומצה בטאלאמית (betalamic acid).
בטאלאינים, סיבי סלק ובטאין נוטלים חלק בתהליך הדטוקסיפיקציה במנגנונים הבאים
- הגברת פעילות גלוטתיון (כאמור, הגלוטתיון חיוני לנטרול רדיקלים חופשיים הנוצרים בפעילות ציטוכרום P450 ולהגנה על הכבד מהשפעתם המזיקה)
- עידוד התחדשות תאי הכבד ושיפור תפקודו החיוני בדטוקסיפיקציה
- הגברת הפרשת צואה
ביסוס מדעי להשפעת סלק, סיבי סלק ובטאלאינים על שיפור פעילות אנזימי הכבד
- לבטאלאינים השפעה מגינה על הכבד, לרבות פעילותם כנוגדי חמצון, נוגדי דלקת ונוגדי סרטן (Georgiev et al. 2010)
- במודל מחקרי בחולדות שהושרה בהן נזק כבדי, קבוצת הניסוי שקיבלה סלק בתזונה הציגה עלייה משמעותית באנזימים נוגדי החמצון בכבד: גלוטתיון פראוקסידאז וסופר אוקסיד דיסמוטאז. כמו כן הציגה עלייה בתכולת אבץ ונחושת, העשויה להגן על תאי הכבד מפני נזק חמצוני (רכיבים אלו נחוצים לתפקוד האנזים סופר אוקסיד דיסמוטאז). (Vali et al. 2007)
- מיץ סלק שניתן לחולדות הפחית אצלן עקה (stress) חמצונית. מיץ סלק שניתן לחולדות לפני גרימת העקה החמצונית, הוביל לשיקום חלקי של 35% בפעילות גלוטתיון פראוקסידאז ושל 66% בפעילות גלוטתיון רדוקטאז. (Kujawaska et al. 2009) (גלוטתיון רדוקטאז ממיר גלוטתיון מחומצן לצורה הפעילה של גלוטתיון, הפועל כנוגד חמצון, ולכן פעילותו חיונית)
- חולדות שקיבלו דימתילהידרזין (dimethylhydrazine) להשראת סרטן מעי גס, הוזנו בדיאטה שהכילה 15% סיבים שבודדו מסלק אדום (מתוכם 9% סיבים מסיסים). דיאטה זו הציגה השפעה נוגדת סרטן. בנוסף הוצגה עלייה בפעילות האנזים גלוטתיון טראנספראז. (Bobek et al. 2000)
ביסוס מדעי על סלק ובטאין והשפעתם על הכבד
- סלק משמש כטיפול תומך במחלות כבד ובכבד שומני (PDR 1999). בין המנגנונים ניתן לציין את הפעילות הליפוטרופית של בטאין (Saunders 1988a), המשפיעה על חילוף החומרים של שומנים ע”י המרצת צאייה או ע”י הפחתה של מאגרי השומן בכבד (Saunders 1988b)
- בטאין משתתף במחזור המתילציה בתאי הכבד – הוא תורם קבוצת מתיל. פעילות זו מקדמת התחדשות של תאי כבד והפיכת טריגליצרידים לשומן בעל יכולת ניידות. כלומר, בטאין הוא בעל פעילות הפטוטרופית (Weiss 1988). פעילות הפטוטרופית היא פעילות עם השפעה או זיקה מיוחדת לכבד (Saunders 1988c)
ביסוס מדעי על השפעת סיבי סלק על עצירות
- במחקר בו ניתנו לחולדות סיבים ממקורות שונים ובהם סובין שיבולת שועל, סובין שיפון, סובין שעורה וסיבי סלק סוכר, נמצא כי רק סיבי סלק הסוכר הגדילו משמעותית את נפח הצואה, ובנוסף, הגבירו משמעותית הפרשת צואה בהשוואה לקבוצה שלא קיבלה סיבים (Gallahar et al. 1992)
- כלבים שהוסיפו למזונם 7.5% של ציפת סלק, הפרישו צואה רבה יותר בהשוואה לכלבים בקבוצת הביקורת. (Fahey 1992)
סיכום
ממצאי המחקרים שהוצגו לעיל נותנים תוקף מדעי לשימוש המסורתי והמודרני בסלק בתהליכי ניקוי כבד וניקוי רעלים. ממצאים אלו מתייחסים לשיפור תפקוד הכבד, עידוד תהליכי דטוקסיפיקציה ופינוי טוב יותר של תוכן המעי הגס החוצה.
ניסיוני הטיפולי שלנו בסלק מראה השפעה מיטיבה במצבים הקשורים לתפקוד הכבד, כגון רמות גבוהות של אנזימי כבד ויתר כולסטרול. כמו כן, סיוע בשיפור היציאות במצבי עצירות כבעיה בפני עצמה או כבעיה נלווית במצבי בריאות שונים בהם נדרשת פעילות מעי מיטבית.
