ניתן להבין את החיבה למוצרי חלב, שהנם טעימים, זולים ונוחים מאוד לצריכה
כמובן שטעם, מחיר ונוחות לא מהווים את השיקול הבלעדי בהרכבת התפריט היומי. היבט נוסף הנו ההיבט הבריאותי, המהווה מחלוקת רבת שנים בין גישות התזונה הטבעיות לקונבנציונליות.
כך שהשאלה המתבקשת היא מהי אכילה מרובה מדי של חלב ומוצריו, ומהי הכמות המומלצת לשילוב בתפריט היומי?
מה קורה בקרב תרבויות שונות ברחבי העולם?
ישנה שונות בצריכת חלב ומוצריו. יש תרבויות בהן חלב ומוצריו לא מהווים חלק מהתפריט היומי, ויש תרבויות בהן משלבים סוגים שונים וכמויות משתנות.
גישות תזונה טבעיות
בקרב גישות תזונה טבעיות כגון הרפואה הנטורופתית המליצו מאז ומעולם על אכילה מועטה או אף הימנעות מחלב ומוצריו. הגישה הנטורופתית מבוססת הן על ניסיון טיפולי והן על מחקרים.
בשנים האחרונות החלה הקהילה המדעית להכיר להפנים וליישר קו עם הגישה הנטורופתית בתחום זה.
גישות תזונה בקרב הקהילה המדעית
התייחסות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד בפרסומים עדכניים:
ההנחיה להגברת אכילת חלב ומוצרי חלב מופחתי שומן, נראית כתוצר השפעה של תעשיית החלב, יותר מאשר התבססות על מחקרים עדכניים
ישנן מעט עדויות, אם בכלל, על כך שאכילה מרובה של מוצרי חלב מונעת אוסטאופורוזיס או שברים
ישנן עדויות המקשרות בין אכילה מרובה של מוצרי חלב להגברת הסיכון לסרטן ערמונית קטלני ואולי אף לסרטן השחלה
קיימות דרכים בריאותיות יותר לקבלת סידן, מאשר ממוצרי חלב העשויים להכיל הרבה שומן רווי
צריכה תרופות מסוימות באופן קבוע, כגון: קורטיקוסטירואידים; תרופות להפחתת חומציות הקיבה מקבוצת Proton Pump Inhibitors (עלולות להפחית ספיגת סידן); נוגדי דיכאון ונוגדי חרדה
שלוש מנות חלב מופחת שומן, ביום: המלצה מבוססת ראיה?
מאמר שפורסם בכתב העת המקצועי JAMA Pediatrics ביולי 2013, על ידי שני רופאים וחוקרים בעלי שם מבית הספר לרפואה בהרווארד, פרופ' לודוויג ופרופ' ווילט.
המאמר שולל את ההמלצה הגורפת של תעשיית החלב ושל אנשי המקצוע לצריכה יומית של 3 מנות חלב או מוצרי חלב מופחתי שומן
פרופ' ווילט, אחת הדמויות הבולטות והמוערכות בתחום חקר התזונה בעולם, עומד בראש המחלקה לתזונה ואפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד.
מסקנות החוקרים מאוניברסיטת הרווארד:
בני אדם אינם זקוקים מבחינה תזונתית לחלב שמקורו בחיות. אבולוציונית, חלב מחיות, הוסף לאחרונה כרכיב מזון לתזונת האדם
במהלך מילניום, תזונת האדם המודרני הייתה הולמת בטרם תרבת חיות לאספקת חלב
כיום, אוכלוסיות שונות ברחבי העולם ממעיטות או נמנעות מצריכת חלב, מטעמים שונים כגון מחסור בלקטאז (אנזים המפרק את סוכר החלב) או עקב זמינות נמוכה או בשל העדפה תרבותית
ישנם מקורות רבים אחרים לסידן. חלב אינו המקור התזונתי העיקרי לאספקה הולמת של סידן לתמיכה בבריאות העצם.
שכיחות שברים בעצמות ברחבי העולם, נמוכים יותר בארצות בהן לא צורכים חלב, בהשוואה לארצות בהן צורכים חלב
בממצאי מטה-אנליזה שנערכה לאחרונה, נמצא כי צריכה של חלב אינה מגנה מפני שברים בקרב מבוגרים
עדיין לא נבחנו במידה מספקת, ההשלכות של חשיפה קבועה לגורמי גדילה המצויים בחלב, לאורך חיי אדם
רמות גורם גדילה דמוי אינסולין-1 (IGF-1) בדם עולות עקב צריכת חלב. הורמון אנאבולי זה מקושר לסרטן ערמונית ולסוגי סרטן נוספים. נראה כי צריכת מוצרי חלב, מגבירה את הסבירות לסרטן ערמונית או את חומרתו
התעשייה המודרנית דואגת לכך שפרות מניבות חלב יהיו בהריון רציף על מנת שייצור החלב לא יפסק. בעקבות זאת, החלב מכיל רמות גבוהות של הורמוני רבייה
ההמלצה להחליף חלב מלא בחלב מופחת שומן (0-2% שומן), במטרה לסייע בירידה במשקל או בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, אינה מבוססת מדע. בנוסף לכך, המלצה זו עלולה להוביל לגרימת נזק במקרים בהם מוצרי החלב מכילים סוכר או פחמימות אחרות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, המשמשות כתחליף לשומן
דיאטה מופחתת שומן ובעלת אינדקס גליקמי גבוה עלולה גם להגביר רעב גם להפחית את הוצאת האנרגיה - כלומר הגוף "שורף" פחות אנרגיה. כל זאת בהשוואה לדיאטה עם יחס שומן גבוה יותר.
צמצום קלוריות ע"י הפחתת תכולת שומן בחלב, בקרב אלו שתזונתם באיכות נמוכה, עלולה להוביל לצריכת מזונות חליפיים שיגבירו את הסיכון להשמנה, סוכרת ומחלת לב
צריכת חלב לא תשפר את בריאותם של אלו שתזונתם באיכות גבוהה
יש להגדיר טווח צריכה מקובל כגון הימנעות מצריכת חלב ועד 2 או 3 גביעים ביום, במקום המלצה גורפת על צריכה מינימלית של חלב
יש להימנע מלהמליץ על צריכת חלב מופחת שומן כתחליף לחלב מלא
סדרת מאמרים זו תסקור את המידע המדעי העדכני הנוגע לצריכת חלב בהתייחס לבריאות העצם ולבריאות בכלל, ותדון בחלופות שמקורן בעולם הצומח, לרבות מידע נוסף על אוסטיאופורוזיס ושמירה על בריאות העצם.
בכנס יוצג מידע נוסף ומחדש בתחום התזונה הפונקציונלית לתמיכה בבריאות העצם ויתבסס על מידע מבוסס מדע שייוצג על ידי הרפואה הנטורופתית, בשילוב מידע מרפואות מסורתיות כמו רפואה סינית ורפואה הודית, לרבות רשמים אתנו-קולינריים מתרבויות מסורתיות שונות.
ישנה חשיבות רבה לשמור על בריאות העצם בכל שלב בחיים. החל מגיל צעיר, לאורח החיים יש השפעות והשלכות על בריאות העצם.
נושא הכנס הינו דוגמא מצוינת למשמעות המושג 'להקדים תזונה לתרופה'.
בטעינה...
