מחקר על אפיגנין והשפעתו נוגדת הסרטן פורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
אפיגנין הנו פלבנואיד בעל השפעה אנטי גידולית ויכולת לגרימת "התאבדות תאית".
אפיגנין הוא פלבונואיד המצוי באופן טבעי בפירות וירקות ומחקרים הציגו את השפעתו נוגדת הגידול בשורות תאי גידול ממקור אנושי.
בנוסף לכך, נמצא כי לאפיגנין יכולת לגרום לאפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) בתאי נוירובלסטומה (ממאירות שמקורה בתאי מערכת העצבים הסימפתטית) ממקור אנושי.
[תהליך האפופטוזיס מתרחש באופן נורמלי בתאים שונים בגוף במטרה להשמיד תאים מיותרים, למשל תאים פגומים. עיכוב של התהליך עשוי להוביל להתפתחות של מחלות, למשל מחלת הסרטן.]
אפיגנין מסייע לחלבון הפועל בתגובה לנזק ב - DNA. החוקרים מצאו שאפיגנין גורם לאפופטוזיס דרך השפעתו על חלבון בשם p53.
חלבון p53 מצוי באופן טבעי בתאים בריאים ואמור לפעול כנוגד סרטן ברגע שנגרם נזק ל - DNA.
הבעיה היא שבמרבית תאי הסרטן, פעילותו החיונית מעוכבת ולא ממומשת.
החוקרים מציינים שאפיגנין מסייע למקם את p53 בגרעין התא, שם הוא פועל כנוגד סרטן וגורם לאפופטוזיס.
לפלבונואידים, לרבות אפיגנין המצויים בריכוז גבוה בפירות וירקות מייחסים השפעות בריאותיות רבות כגון פעילות נוגדת דלקת, נוגדת אלרגיה, נוגדת סרטן, נוגדת חמצון, נוגדת קרישה (דילול דם) ועוד.
בטעינה...
