השפעת תזונה על אורך טלומרים ותהליכי הזדקנות 

העור זו רקמה שמחדשת את עצמה, דבר שמצריך התחלקות מהירה ונרחבת במשך תוחלת החיים. בקצה כל גדיל של  DNA יש טלומרים המגנים על הכרומוזומים מפני שחיקה.
התקצרות טלומרים או פגיעה בהם תוביל לפגיעה ב – DNA ולהזדקנות התאים.

במודלים על עכברים נמצא כי התקצרות טלומרים קשורה להזדקנות העור:
בעכברים עם טלומרים קצרים במיוחד, נראתה הפרעה ברקמות בהן קצב החלוקה מהיר, לרבות פגיעה בתפקוד האפידרמיס כגון החלמה איטית של פצעים, התפתחות כיבים בעור, איבוד שיער מוקדם והאפרה מוקדמת של השיער (Buckingham & Klingelhutz, 2011).

על הטלומר

מספר עובדות מעניינות על הטלומרים:

• אורך טלומר הוא אינדיקטור להזדקנות ביולוגית
• טלומרים בקרב נשים ארוכים יתר בהשוואה לגברים
• תפקוד לקוי של טלומרים מקושר למחלות תלויות גיל כגון מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר, פרקינסון וסרטן
• אורך הטלומר מתקצר המהלך הזדקנות נורמלית, בסטרס, במצבי זיהום ובמחלות כרוניות
• דלקת והתחלקות התאים במהלך זיהום ומחלות כרוניות, מובילים לפגיעה בטלומרים
• רמות הסמן הדלקתי CRP בדם, מקושרות באופן שלילי לאורך הטלומרים
• תזונה איכותית ומאוזנת משפיעה לטובה על אורך הטלומר
• רכיבי תזונה שונים משפיעים אורך הטלומר, דרך השפעה על הפעילות התאית כגון ויסות דלקת ונזק חמצוני.

(Paul, 2011)

טלומראז - אנזים השומר על שלמות הטלומר

טלומראז הוא אנזים השומר על שלמות הטלומרים ומונע התקצרות שלהם במהלך התחלקות התא.

במחקר על עכברים חסרי האנזים טלומראז, נמצא כי הפעלה מחדש של טלומראז האריכה את הטלומרים שלהם, הפחיתה נזק ל – DNA והעלימה מאפיינים ניווניים באיברים שונים כגון אשכים, טחול ומעיים, לרבות מאפיינים ניווניים הגלויים לעין.
(Jaskelioff et al, 2011)
 

תזונה ומזונות המשפיעים על אורך טלומרים ועל פעילות טלומראז

צריכת מזונות כגון דגנים מלאים ושאר מזונות מן הצומח, כנראה משפיעים על אורך הטלומרים דרך השפעתם בהפחתת דלקת (Cassidy et al, 2010)

במחקר עוקבה מולטי-אתני נמצא כי צריכת בשר מעובד, מקושרת ביחס הפוך לאורך הטלומרים (Nettleton et al, 2008).

במחקר על חולדות, נמצא כי תזונה מעוטת חלבון בהריון יכולה להוביל לנזק ל – DNA  ולהאיץ את התקצרות הטלומרים אצל הצאצאים (Tarry-Adkins et al, 2008).

נמצא קשר בין רמות חומצה פולית בדם לבין אורך הטלומרים בנשים ובגברים (Richards et al, 2008; Paul et al, 2009).

בקרב נשים שצרכו תוסף B12, נראו טלומרים ארוכים יותר בהשוואה לנשים שלא צרכו B12 (Xu et al, 2009).

בלויקוציטים של נשים, נראו טלומרים ארוכים יותר, אצל אלו עם רמות ויטמין D הגבוהות יותר (Richards et al, 2007).

צריכת ויטמין  C וויטמין E במזון או במולטי ויטמין, מקושרת באופן חיובי לטלומרים ארוכים יותר בקרב נשים (Xu et al, 2009).

אורך טלומרים מקושר באופן חיובי לצריכה תזונתית של ויטמין A  ובטא-קארוטן, בקרב נשים שאינן צורכות מולטי ויטמין (Xu et al, 2009).
צריכת מגנזיום במזון נמצאה קשורה באופן חיובי לאורך הטלומרים (Xu et al, 2009).

מחסור ארוך טווח במגנזיום גרם לטלומרים קצרים יותר בקרב חולדות ובתרבית תאים ממקור אנושי (Martin et al, 2008; Killilea & Ames, 2011).

צריכת תוסף ברזל מקושרת לטלומרים קצרים יותר (Xu et al, 2009; Aviv, 2009).

צריכת ברזל בתזונה או במולטי ויטמין בו ריכוז הברזל נמוך, לא נמצאה קשורה באופן שלילי לאורך הטלומרים (Xu et al, 2009).

רמות אומגה 3 (EPA, DHA) בדם, הראו קשר חיובי להפחתת פגיעה באורך הטלומרים, בקרב נחקרים עם מחלת לב כלילית לאורך 5-8 שנים (Farzaneh-Far et al, 2010).

צריכת תה סיני מקושרת לטלומרים ארוכים יותר, בקרב גברים סינים מבוגרים (Chan et al, 2010).

הוספת כורכומין או פוליפנולים שמקורם בזרעי ענבים לתזונת עכברים, הובילה לנטייה להארכת הטלומרים בהשוואה לקבוצת הביקורת (Thomas et al, 2009).

הוספת אבץ לתרבית תאי סרטן ממקור אנושי, הגבירה פעילות האנזים טלומראז (Nemoto et al, 2000).