Functional-Nutrition.co.il תזונה פונקציונלית - על דגנים ודמויי דגנים - כולם היו דגניי

          סמינר לקהל הרחב שוחר הבריאות      
  סמינר בריאות העצם   דיאטת סלק (סמינר)  דיאטת סלק למטפלים   סמינר לחיזוק מערכת החיסון           קורס למטפלים       סמינר לקהל הרחב
                                                                                                      

 

אכניצאה ואשולציה בגן המרכז לתזונה פונקציונלית




אכניצאה פורחת בגן הטיפולי

Google

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape


דף הבית >> כתבות >> על דגנים ודמויי דגנים - כולם היו דגניי
 
Bookmark and Share

כולם היו דגנייעל דגנים ודמויי דגנים

מאת: ד"ר יוסי שבח Ph.D, R.Na, נטורופת מומחה בתזונה פונקציונלית ובצמחי מרפא
כתבה זו פורסמה לראשונה במעריב nrg

קשה היה לתאר את החיים, בפרט בעולם המערבי, ללא גרגירי הדגנים. תארו לכם עולם נטול ריח לחם מזמין שזה עתה נאפה או פסטה מהבילה הממתינה בסבלנות קולינרית לרוטב המתאים.

הדגנים שייכים מבחינה בוטנית למשפחת הדגניים ומכאן שמם. במשפחה זו מצויים סוגים ומינים רבים הכוללים את גרגירי הדגנים הנפוצים בתזונת האדם כגון חיטה, אורז, תירס, שיפון ועוד והם מהווים מקור עיקרי לעמילן.

סיור אקראי בחנויות הטבע השונות עשוי להותיר את המבקר בהן מעט מבולבל לנוכח כמות הדגנים השונים. הנה קצת סדר בערימת הדגנים.

נתחיל כמובן בחיטה. חיטה היא הדגן הנפוץ בעולם, הן כגידול והן כמוצר צריכה. הוא משמש כמקור לקמח להכנת לחמים ומאפים וכן לייצור פסטה. בנוסף לכך גרגירי החיטה השלמים או הגרוסים משמשים בתבשילי קדרה שונים. הדגן מסוג החיטה כולל מינים שונים כדוגמת מין החיטה הרכה המשמש כמקור לקמח להכנת לחם. החיטה הקשה (חיטת דורום) מכילה אחוז גבוה יותר של גלוטן ומתאימה יותר לייצור פסטה.

אורז
הוא דגן הגדל בעיקר במזרח הרחוק ומשמש שם כמקור העיקרי לפחמימות. הדגן מסוג האורז כולל מיני בר שונים ושני מיני תרבות הכוללים מספר עצום של זנים שונים. השוני בין הזנים ניתן להבחנה במגוון הצורות והצבעים של גרגירי האורז. זני אורז אלו מכונים בשמות כגון אורז בסמתי, תאילנדי, יסמין, פרסי, עגול, ארוך, אדום ועוד והם גם מתאפיינים במרקם ובטעם שונה, עובדה המאפשרת לכל צרכן לבחור את הזן החביב עליו באופן אישי.

שיפון
הוא דגן הנפוץ באירופה ומשמש כמקור לקמח, להכנת לחם שיפון. בנוסף לכך מצוי לחם פומפרניקל, אותו מכינים מגרגירי שיפון שלמים.

שיבולת
שועל הוא דגן המשמש להכנת דייסה וכבסיס לדגני בוקר.

שעורה
היא מצמחי התרבות הקדומים ביותר שגידל האדם. השימוש דומה לאורז אך בעיקר משתלב היטב בתבשילים כדוגמת חמין. נפוץ מאוד בשימוש במטבח האתיופי. גריסי הפנינה הנפוצים הם למעשה גרגירי שעורה מלוטשים. עקב טעמו מומלץ לבשל אותו עם דגנים אחרים בעלי טעם טוב יותר.

תירס
הוא דגן שמוצאו באמריקה. ניתן לצרוך אותו בקלחים או בגרגירים, כקמח תירס להכנת דייסה (ממליגה מהמטבח הרומני) או לחם תירס (מהמטבח המקסיקני). גם לתירס יש זנים שונים.

דורה
(סורגום) הוא דגן המשמש באסיה ובאפריקה. הזרעים מזכירים במראם את התירס אך גודלם קטן יותר. הזרעים משמשים במטבח האתיופי בדומה לזרעי התירס, להכנת מיני "פופקורן". דוחן הוא דגן המשמש כגרגירים לבישול בדומה להכנת אורז. עקב טעמו מומלץ לבשלו עם דגנים אחרים בעלי טעם טוב יותר.

חילף חבשי
(טף) הוא דגן שמוצאו באפריקה והוא משמש להכנת הקמח ל"לחם" של יוצאי אתיופיה שנקרא אינג'רה.

כמו דגנים אבל לא

גרגירים דמויי-דגנים אלו אינם שייכים למשפחת הדגניים אלא למשפחות בוטניות שונות, אך נכללים בנשימה אחת עם הדגנים עקב ההרכב והשימוש התזונתי הדומה שלהם.

אמרנט: שייך למשפחת הירבוזיים. אמרנט היה בשימוש כמרכיב תזונתי אצל המאייה, האינקה והאצטקים עד למאה ה – 16. האמרנט נחשב ע"י האצטקים כקדוש וכבעל ערך תזונתי על – טבעי. בשנות השבעים של המאה הקודמת חל עניין מחודש בצמח עקב זיהוי הפוטנציאל הגלום בו כמקור חלבון ייחודי מהצומח. בימינו משמשים זרעי הצמח למאכל במרכז ובדרום אמריקה, מקסיקו ובחלקים של אפריקה ואסיה.  השימוש דומה לאורז. משתלב נהדר עם אורז מלא ומשפר את טעמו. בדומה לזרעי התירס ניתן להכין מיני "פופקורן".

קינואה: שייך למשפחת הסלקיים. שימש כמזון עיקרי אצל האינקה וצאצאיהם וכנראה מכאן אחד מכינוייו "אורז האינקה". מקורו בהרי האנדים של בוליביה, צ'ילה ופרו וגם הוא בדומה לאמרנט מהווה מקור צמחי לחלבון איכותי. השימוש דומה לאורז ופתיתים.

כוסמת: שייכת למשפחת הארכביתיים. השימוש דומה לאורז. נפוצה בשימוש במטבח הרוסי. נמכרת בשתי צורות, קלויה ועקב כך צבעה חום, ושאינה קלויה וצבעה ירוק.

אורז מלא או מלא אורז

מאז ומתמיד דגלה הנטורופתיה באכילת גרגירי דגנים מלאים כחלק מאורח חיים בריא וכהמשך טבעי לצורת האכילה בתקופות קדומות, כלומר אכילת גרגירי דגנים מלאים ושלמים במינימום עיבוד.

גרגיר הדגן המלא, מכיל למעשה ריכוז גבוה של סיבים תזונתיים, פיטוכימיקלים, ויטמינים ומינרלים, בהשוואה לעמיתו גרגיר הדגן המלוטש, שבתהליך הליטוש הוסרו ממנו שכבותיו החיצוניות והוא נשאר ערום ועריה.

חשוב לציין כי לגרגירי הדגנים מעטה גס ובלתי אכיל הנקרא מוץ, שאכילתו כמוהו כאכילת קשקשי דג. מעטה זו מנופה ובסוף תהליך זה מתקבל גרגיר הדגן המלא (בחלק מהמקרים עובר גרגיר הדגן ליטוש חלקי כדוגמת הבורגול שמקורו בחיטה). דוגמה לגרגירי דגנים עם מוץ ניתן למצוא בחנויות של יוצאי אתיופיה שם מצויים גרגירי שעורה עם מוץ העוברים ניפוי ביתי לפני השימוש.

הדגנים המלאים על כל מרכיביהם השונים הכוללים סובין ופיטוכימיקלים שונים, מקושרים להפחתת הסיכון למחלה של העורקים הכליליים, השמנה, סוכרת, סרטן ומחלות כרוניות נוספות.

המסקנה המתבקשת היא כי מומלץ להמעיט בצריכת תבואות מלוטשות ומוצריהן כגון לחם לבן ומאפים שונים המבוססים על קמח לבן ואורז לבן, ולהעדיף דגנים מלאים כגון אורז מלא, לחם חיטה ושיפון מלאים.

כמה דברים שלא ידעתם ומתכון

דגנים כגון שיפון, חיטה ושעורה מכילים מגוון רחב של נוגדי חמצון. נוגדי חמצון אלו מצויים בעיקר בשכבות החיצוניות של הגרגיר, כלומר בגרגירים המלוטשים כמוּתם ופעילותם תהיה נמוכה.

בהתבסס על תצפיות על דיאטה ומחלות באפריקה בהשוואה לאנגליה ומדינות תעשייתיות אחרות, נראה כי ליטוש דגנים וחוסר בסיבים תזונתיים מהווים גורם חשוב בהתהוות מחלות כגון סרטן של המעי הגס, מחלת עורקים כלילית וסוכרת. 

לסובין שיבולת שועל יכולת להפחית את רמות הכולסטרול בדם, הודות לסיבים המסיסים שבו (מיוחס בעיקר לסיב המסיס בטא-גלוקאן). לאחרונה מתגלע ויכוח בין החוקרים בנוגע להשפעה זו. יש הטוענים כי אינו מפחית את רמות הכולסטרול ומבססים זאת על תוצאות מחקרים שנערכו בהשתתפות נחקרים בעלי רמות כולסטרול תקינות. לעומתם, הטוענים לזכותו מצודדים במחקרים שנערכו בהשתתפות נחקרים בעלי רמות כולסטרול גבוהות.

לסיבי הדגנים זיקה חזקה ביותר להפחתת סיכון לאוטם שריר הלב.

צריכת מוצרים משיפון מלא קושרה להפחתת הסיכון למחלת עורקים כלילית.

מתכון לתבשיל תבואות מלאות

טגנו שני בצלים גדולים וקצוצים, בשמן זית. הוסיפו את הדגנים ודמויי הדגנים הבאים: כוס אורז מלא עגול (לזן זה טעם טוב בהשוואה לאחרים ומומלץ כפתיח למי שאינו מורגל באכילת אורז מלא), חצי כוס שעורה וחצי כוס קינואה. הוסיפו ארבע כוסות מים בטמפרטורת החדר (לא מים רותחים), תבלו ב – 6 כפות רוטב סויה אמיתי (או כמות אחרת בהתאם לטעם האישי), מעט כמון ופלפל שחור. בשלו בכלי סגור כ – 40 דקות או עד שהתבשיל מוכן והגרגירים במרקם אכיל.

לחצו כאן  - לקריאת כתבות נוספות  


בעלי אתרים המעוניינים לקשר לדף זה מוזמנים להשתמש בטקסט מומלץ לקישור כדלקמן:
"למדו על דגנים ודמויי דגנים"


© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©


Go Back  Print  Send Page
 
 



 





[Top]

תנאי שימוש דף הבית אודות תזונה פונקציונלית סיפורי מסע מאמרים מקצועיים כתבות צמחי מרפא מתכונים כתבו אלינו המרפאה - המרכז הטיפולי 
ניוזלטר תזונה פונקציונלית ונטורופתיה פורום מטפלים מקצועי דיאטת השעורה קורסים וסדנאות למטפלים ולקהל הרחב

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

© כל הזכויות שמורות functional-nutrition.co.il יוסי שבח ©
אין לעשות שימוש פומבי או מסחרי כלשהו בתכני האתר, כולל אך לא רק, העתקה, תקצור, שכפול, פרסום, הוצאה לאור, הכנסת שינויים, מכירה, הפצה או הצגה.
החומר המופיע באתר ניתן להורדה ולשימוש אישי בתנאי שישמרו זכויות היוצרים.

Page copy protected against web site content infringement by Copyscape

לייבסיטי - בניית אתרים